מי החוטא בחטא המרגלים
בספר דברים (א,כג) נאמר 'ואקח מכם שנים עשר אנשים' ופי' הרמב"ן "לא שבח אותם בנשיאותם והיותם ראשי בני ישראל {כפי שהוזכרו בפרשת שלח} כי אחרי שהרשיעו לא יספר בשבח הרשעים" { (סוטה דף מב עמ' ב): אסור לספר בשבחן של רשעים}.
כולם היו 'אנשי המודיעין' שהרי באו לרגל את הארץ ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה ולדעת את הדרך אשר נעלה בה. ולא השתמשתי בכינוי זה אלא לשבר את אוזן הדת"ל שדעת המטה הכללי הוא החשוב לו.
אולם,כ' הרמב"ן (דברים א כה) כי הטענה על ישראל היתה שאע"פ שיהושע וכלב היו רק שנים היה להם להאמין בהם יותר מלעשרה מפני שהם היו גדולי השלוחים והצדיקים שבהם.
החטא של 'וימאסו בארץ חמדה' (תהילים קו כד) אינו כפי שמציגים אותו המסלפים למטרותיהם אלא נעוץ הוא בפסוקים הקודמים ושל אלו שנאמרו בהמשך ואף באותו פסוק עצמו 'ולא האמינו לדברו' בהם מבואר חולשת בטחונם בה' שבכוחו ליירשם את הארץ בדרך נס;שכחו א-ל מושיעם עושה גדולות במצרים.נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף (פסוקים כב-כג).
וכפי שמסביר הרמב"ן (שלח יג לב; יד ג) כי אחרי שאמרו בעצמם שהארץ זבת חלב ודבש זולתי שהעם חזק,וכלב היה אומר כי יכול נוכל לה,היו העם פוסחים {על שתי הסעיפים} ומהם בוטחים בכוחם וגבורתם ומהם בעזרת ה' בגבורים אז הוציאו להם את הדבה - עד שילינו כל העדה. והיה זה, כי האנשים האלה בראותם העם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים, נפל פחדם עליהם והמסו לב אחיהם, וכאשר ראו כי עדיין היו ישראל נועצים לעלות ויהושע וכלב מחזקים את לבם, הוציאו דבה בשקר כדי לבטל עלייתם על כל פנים.
העם מרו את פי ה' כשלא רצו לעלות מפני אמרם כי עז העם, ויש בה' לעזור ולהכשיל וכאשר יפרש שם (פסוק ל) ה' אלהיכם הוא ההולך לפניכם הוא ילחם לכם, כי אחרי שאין המניעה מכלום רק מתוקף העם היה להם לבטוח בשם ה' כי לה' המלחמה.
יסוד החטא של המעפילים שכן רצו לעלות נגד פי ה' ושל המרגלים שלא רצו לעלות נגד פי ה',אחד הוא: ' למה אתם עוברים את פי ה' (שלח יד מא) 'ותמרו את פי ה' ותזידו לעלות ההרה' (דברים א מג).אלא שהמעפילים תלו את עצמם במצוה ששוב לא נאמר להם,אחרי שנגזר עליהם הגלות במדבר.{ דברים א מא: נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו ה' אלקינו}
מטרת החוטאים בעצמם בחטא המרגלים ומשליכים אותו על הבוטחים בישועת ה' לבדה,שקופה.ואין כל צורך להאריך בה.
אין כל בעיה לדעת מיהו גדול הדור; ראה התשובות לכך בעמוד הקודם כאן בפורום 'גדול הדור'.
ולבסוף תגובה בפורום מיואל אלחנן ובתוכם דבריו המאלפים של מרן החזון אי"ש כי אין כל חילוקי דעות:
כל גדולי ישראל ובתוכם גדולי האדמור"ים של כל החסידויות התנגדו לציונות ולא חלקו על האדמו"ר מסאטמאר כהוא זה בנוגע למהותה ולעומדים בראשה.
גם הרבנים המועטים שבתחילת המאה הקודמת שעוד ראו איזה תקוה וסיכוי לשינוי המצב ע"י המזרחי התפקחו מהר מאד מאשליתם.
כשהתנועה הציונית התחילה לפעול באמת (היינו החל מהתחלת המנדט הבריטי בא"י) לא היה אף אחד מגדולי ישראל שעמד לימינה או לימין חברתה שנסתה עוד להציג עצמה "דתית". הגדול היחיד שהחליט ללכת נגד כל גדולי ישראל מתוך אמונה כי אפשר לנסות לתקן (תוך שגם הוא חוזר ומדגיש כי אינו ציוני ואינו מזרחי) היה הרב קוק ובכל התחומים שבהם ניסה לתקן נכשל כשלון מוחץ והביא לחורבן (החל מהרבנות וכלה בעיוות המחשבה וההשקפה שהובילו גם לתוצאות הרסניות בנוגע לקיום מצוות בפועל ולטשטוש ההבדלים בין קודש לחול ובין צדיק לרשע כשהמעוות הראשי הוא בנו יחידו והמוסד המוביל את קו ההשקפה המעוותת הוא לא אחר מאשר "הישיבה המרכזית העולמית" שהקים). עיין "דת הציונות" פרק ו' חלק א'.
הדבר היחיד שבו עמדו חלק מגדולי ישראל במחלוקת הוא : אופן המלחמה נגד הציונות!! כאן היו חלק שסברו שצריך להלחם מתוך המערכת הפוליטית וחלק שסברו שהכניסה למערכות המדינה היא איסור גמור ואף תחליש את המאבק בציונות.
לראות בזה "הוכחה" שהם היו מתונים בענין הציונות זו מסקנה של מי שלא למד את הסוגיא של יחס גדולי ישראל לציונות ואם כן למדת אנא הבא ראיות מגדולי ישראל שאתה מכיר. עד אז כדאי שתלמד ברצינות גם את סוגית הבחירות (שנאסרו ע"י ביה"ד בירושלים שמועצת גדולי התורה של אגו"י החליטה שהוא הבי"ד שעל אגו"י להישמע לו בכל עניני א"י עוד הרבה לפני "ויואל משה") וגם את ההיסטוריה של אגו"י (שנכנסה בפעם הראשונה לממשלה הזמנית בתש"ח בלי לטרוח בכלל לקבל היתר לכך ממועצת גדולי התורה) שלא לדבר על חתימת נציג אגו"י על מגילה שבה כתוב ש"בא"י קם העם היהודי"..
ובנוגע לציונות- אחדות הדעים בין כ"ק מרן האדמו"ר מסאטמאר לכל גדולי ישראל שליוו את אגו"י מיום הקמתה ועד ימינו אנו היא מוחלטת וכמו שביטא זאת מרן החזו"א באחת מאגרותיו וז"ל:
"וכל החרדים באמת מרגישים תמיד מה לרחק,כאילו רוח ממרום נשפך עליהם,ובזמננו כולם הושוו בהשקפתם על הציונות והמזרחי וכן בכל המתרחש על ידם וכמעט שאיני יודע חילוקי דעות בין היראים בענינים אלה , עד שכל מי שדעתו לקרב במקום שאנו מרחקים נשפט ע"י הרגש החרדי למי שצריך בדיקה אחריו" . ( אגרות ה"חזון אי"ש " חלק ב' אגרת ע"ה ) .
וזה שחברי כנסת מש"ס/יהדות התורה/אגו"י לא טורחים כבר להגיד זאת בברור זה עוד ענין אבל- לא מפיהם אנו חיים, ורק אל גדולי ישראל עינינו נשואות לשמוע דבר ה'- זו הלכה!!
בברכה,יואל.