לאסף, בבקשה... מצא את ההבדלים...
הרה"ג יעקב אריאל
איך מותר לכתוב דברי תורה בעלון שיש בו פרסומות. הרי הפרסומות שמתפרסמות בעלונים הם שטרי הדיוטות גמורים שאסורים בקריאה בשבת (ושמעתי רב שאומר שאף העלון כולו הוא מוקצה בגלל הפרסומות האם זה נכון?)
ובטוח שעמ"י קורא אותם בשבת כי אחרת המפרסמים לא היו מפרסמים שם, והסברא שאין הציבור חייב לקרוא אני חושב שזה קשה מכיוון שאנשים לא יודעים את האיסור והם סומכים על הרבנים שאין כל בעיה בעלון.
שאלתי פעם רב שמפרסם ד"ת בעלוני שבת איך הדבר מותר וענה לי שאם לא יפרסמו את הד"ת עם הפרסומות יהיה ציבור גדול שלא ילמד כלל וזה לכאורה תמוה משום ש:
1)בדיעבד יוצאים יד"ח והגית בו יומם ולילה בקריאת שמע.
2)אין קטיגור נהיה סנגור.
3)אין אומרים חטא כדי שיזכה חברך ונראה לי ק"ו שאין אומרים החטא את חברך כדי שיזכה
ואם באמת הרב יאמר שמותר לפרסם שם ד"ת האם יהיה מותר לשים ספרי קודש בשירותים ציבוריים ובבית הכסא בבית כנסת כדי לזכות את הציבור בלימוד תורה?
תשובה:
אחזק את שאלותיך: יש פרסומות מסחריות עם הצעות מחיר. יש פרסומות של טיולים בחו"ל, כולל נסיעות בספינות בשבתות וחגים וכד', יש עלונים הכוללים דרשות של דופי המערערות את יסודות אמנתנו, איך מותר להכניס אותם לבתי הכנסת? יש תמונות של נשים הנצבות לפני המתפללים באמצע התפילה האם הדבר מותר? יש עלונים שאינם מקפידים להדפיס שמות קדושים ופסוקים שלמים ואח"כ העלונים נשלחים לגריסה.
לא הרבנים אשמים בכל אלו אלא העורכים. צריך אפוא לעשות סדר בעלונים שפעמים מספרם רב יותר מהמתפללים.
בהמשך לשאלה, ששאלתי את הרב:
לא הבנתי את תשובת הרב ולא הביישן למד, מה זאת אומרת שלא הרבנים אשמים אלא העורכים, הרי הרבנים יודעים שזה מה שהעורכים עושים ובכל זאת הם כותבים שם, ואם העורכים היו שמים תמונות פרוצות עדיין היה על הרבנים להמשיך לכתוב שם דברי תורה ולהאשים את העורכים?
תשובה:
ואם הרבנים לא יכתבו יהיו פחות פרסומות ופחות דרשות של דופי?
שאלה:
בהמשך לשאלה ששאלתי את הרב: איך הרבנים כותבים בעלוני שבת אשר יש בהם שטרי הדיוטות? (הרב ענה לי את התשובה הבאה:
"ואם הרבנים לא יכתבו יהיו פחות פרסומות ופחות דרשות של דופי? ע"כ")
לא זכיתי להבין את תשובות הרב, ולימדנו הרמב"ם לתלמידים קצרי דעת כמותי, שלא יאמרו לרבם שהבינו אע"פ שלא הבינו אלא יחזרו וישאלו אפילו כמה פעמים, כי תורה היא וללמוד אנו צריכים אלא הרב יסביר להם את עומק ההלכה (רמב"ם הלכות ת"ת ד,ד).
אני מבין שהסיבה שהרב כותב בעלוני שבת אע"פ שאסור לקרוא בהם, והם מכשילים את הציבור היא שאם כבוד הרב לא יכתוב שם אז המצב רק יחריף. ויש להבין, לכאורה לפי גישה זו אם יהיה מכרז להפעלת קניון בשבת, טוב יהיה שאחד מגדולי הדור יתמודד במכרז ובעז"ה יזכה, וודאי שיוכל להפעיל את הקניון בצורה הלכתית טובה יותר מאשר איש עסקים חילוני, ובכך למעט באיסורי שבת שיעברו ציבור הקונים בקניון בשבת. ויהיו בקניון שיעורי תורה (אך על איסור קניה בשבת לא ידבר מאומה).
ועוד יש לשאול, הלוא ודאי הוא שאם ח"ו היו תמונות של נשים פרוצות בעלון הרבנים היו לפחות נמנעים מלכתוב שם אם לא היו מקימים קול זעקה – ומאי שנא מנידון דידן?
חשבתי בעניותי על פתרון אחר, והוא שכל הרבנים הגדולים שכותבים בעלונים - כדי למעט בנזק שיש בעלון, יפסיקו לכתוב בעלונים ויפרסמו גילוי דעתם, דעת תורה, שאסור לקרוא בעלונים אלו. בעקבות כך, ודאי שכל יהודי שחש לדברי חכמים ימנע עצמו ובני ביתו מקריאת עלונים אלו, וכמו כן הגבאים היר"ש יגנזו את העלונים. ואין לחוש למי שאינו חש לדברי חכמים וימשיך לקרוא את העלוני שבת (אע"פ שאולי מצבם ידרדר) ובגללו להחטיא את עם ישראל הקדוש.
תודה רבה לכבוד הרה"ג, ואבקשו שלא יכעס עליי ועל קוצר דעתי. כמו כן, אם כבוד הרב סובר שאיני רואה את המציאות נכוחה, אשמח אם יוכל להדגים ולהוכיח את נחיצות עלוני השבת והתועלת שבהם.
תשובה:
אתה מתמקד בנושא שטרי הדיוטות שאינו חמור כל כך כי אדם יוכל לקרוא מודעות אלו ביום חול ולא רק בשבת וכל העתונות גם הדתית על גווניה מלאה מודעות כאלו ורבנים מפרסמים שם מאמרים.
אני הצגתי בעיה חמורה יותר והיא תוכן המודעות (כגון הפלגה באוניית פאר לאיים הקריביים לחוג שם חג והכל הוא ל"מהדרין"...), ותוכן המאמרים בחלק מהעלונים המכיל דרשות של דופי המערערים את עקרי האמונה.
| |

