לא חוסר הפרסום זה הבעיה אלא חוסר המשקל..
מדת הפופולריות של אתר מכון ממאיר לא משנה כאן כלל כי יש הבדל בין דברים שנאמרים בשיעור ע"י מרצה של מכון ממאיר לבין דברים המפורסמים ע"י רבני הציבור ומורי ההוראה כ"פסק הלכה" כשרב פלוני ידבר על איסור חברה מעורבת זה ייתפס כ"דעה" שלו ומולה תמצא שיעורים אחרים של רבני הצה"ד שיגידו הפוך לגמרי (ורוב ככל הציבור הדת"לי קרוב לשיטתם מאשר לשיטת השוללים). ואתן לך דוגמא: בגליון 357 של "בשבע" (ז' באלול תשס"ט, פר' כי תצא) פרסם אחד מגדולי רבני הצה"ד החרד"לים הר' זלמן ברוך מלמד קריאה להורים שלא לשלוח את בנותיהן לשירות לאומי במקום שהן תחת אחריות חילונית. האם דבריו פורסמו כ"פסק הלכה"?! חלילה וחס! הם פורסמו תחת הכותרת "דעה" כשבסיום דבריו אחרי שמדגיש כי בת אחת שנפגעת במקום חילוני היא פגיעה בעולם מלא ושהתורה מדמה זאת לרצח אומר הר' מלמד כי לא בא להתווכח עם הדעות האחרות, אלא רק לומר את דעתו "וההורים והמורים ישקלו את הדברים". האם בנושא א"י היו מופיעים דבריו של הר' זלמן ברוך מלמד בכזאת עדינות?? מדוע כשמדובר בערכים לאומיים וציוניים המלה המנחה תהיה ללא בושה "פסק הלכה" או "דעת תורה" ואילו בנושאים שהם בסיס היהדות כמו צניעות וקדושת בנות ישראל גם ההתיחסות למצבים החמורים ביותר של רמיסת קדושה זו יופיעו הדברים כ"דעה" אישית שאין שום בעיה להתווכח אתה?!
התשובה הכואבת היא שגם בעיני החרד"לים ש"דת הציונות" קדושה הרבה יותר מדת משה וישראל שקבלנו מפי הגבורה למרגלות הר סיני...
בברכה, יואל.