תלמידי חכמים והרבנות הראשית
בעז"ה
מעולם לא סברתי שלת"ח מופלג יש רשות לומר ככל העולה על רוחו. אני פשוט סבור כי אם ת"ח מופלג אומר משהו, מסתמא יש לו הסבר ונימוק לדבריו, אף אם ת"ח מופלגים אחרים חולקים עליו (וגם להם יש נימוקים).
מדוע אתה אומר כי חובתו של הגר"ע יוסף לנמק על מה מבוסס פסק ההלכה שלו? ממתי הפוסקים צריכים לתת דו"ח על אופן פסיקתם? וכי הרמב"ם הסביר במשנה תורה מדוע הוא פסק בדרך שפסק? הוא פשוט הכריע את ההלכה, ופעמים רבות מדעתו - גם כשדעתו הייתה חלוקה על גאונים ועל רבותיו.
ולעניין הרבנות הראשית - וכי אסור להיבחר לתפקיד כאשר הוועדה הבוחרת היא וועדה המורכבת מחילוניים ודתיים (ולמעלה מחצי מהגוף הבוחר הם רבנים)?
לעניין מעמדו של החילוני - אתה קורא להם 'מומרים' ו'כופרים'. אני מאמין שאתה יודע כי יש דיונים הלכתיים סביב מעמדו ההלכתי של החילוני, החל משו"ת בניין ציון החדשות (סימן כג) שאמר שהם קרובים לאומרי מותר ובניהם כעין תינוקות שנשבו, הגדרה שחלק מהפוסקים מחילים על חילונים עד ימינו. כמובן שזכותך לנקוט צד בדיון ההלכתי, אך לא להציג זאת כאילו אין חולקים על עמדתך.