מנעו בניכם מן ההגיון
בגמרא מסכת ברכות: (דף כח עמ' ב): מנעו בניכם מן ההגיון והושיבם בין ברכי תלמידי חכמים. ופרש"י מההגיון - לא תרגילום במקרא יותר מדאי, משום דמשכא.
ויש מפרשים 'הגיון' על שאר חכמות.
שואל החת"ם סופר (בדרשותיו ח"א עמ' קיב באריכות,והועתק חלקית בספרו על התורה 'תורת משה' פרשת בשלח) על ההבדל למה אסור ללמד לבנים מה שמותר לעצמו לדעת את התנ"ך וגם החכמות שהם לתועלת להבנת התורה.ומסביר,כי קודם שומה עלינו לקבוע בלב בנינו אמיתת התורה כפי שלמדונו חז"ל בש"ס {והושיבם בין ברכי תלמידי חכמים} ורק אח"כ ללמוד את התנ"ך כפי דרשות חז"ל.
ומסביר בזה את הפסוק ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים,למה לא הקדים הקב"ה לפני מתן תורה, שהיא מעלה גבוהה, קודם ללמד לישראל שהיו עבדים במצרים מבלי נימוס את הדרך ארץ הפשוט מהפלשתים המנומסים, כי קרוב הוא אותו דרך ארץ לדרכיהם הראשונים ופן ינחם העם בראותם מלחמה של התאוה והיצה"ר ושבו מצרימה להיות מצריים ולא בני ישראל.
עד כאן דברי החת"ם סופר.
ולכן הורו חכמי הדור להלומדים את התנ"ך ללמדו עם פרש"י והמצודות המפרשים לפי קבלת חז"ל.