כך גיליתי לראשונה את חוסר הלכידות...
... בהשקפה הדתית-לאומית.
בהיותי נערה המתחילה לעמוד על דעתה ולגבש את השקפתה, השתתפתי בחתונה של בת משפחתי מן המגזר הד"לי. קרוב של הכלה, מראשי גוש אמונים, הוזמן לשאת דברים. הלה הידוע כאחד מתלמידי החכמים בציבור זה, הביא מפרשת אותו שבוע, את העובדה שהקב"ה מנע מאברהם אבינו להוציא את יצחק בנו מן הארץ, כהוכחה להצדקת דרכה של תנועתו תוך פלפולי פלפולים שונים ומשונים, כאשר הוא "שוכח" כי בפרשיות השבוע הבאות, הקב"ה בכבודו ובעצמו מורה ליעקב אבינו ע"ה לעזוב את הארץ ולרדת מצרימה. ועובדה זו סותרת את כל פלפולי ההבל שלו בדרשתו כעת.
הייתי המומה, אך מכיון שידעתי כי בקי במקרא כמוהו לא שכח את הנאמר בפרשיות הבאות, הגעתי למסקנה כי הוא וחבריו מנסים באופן שיטתי לנצל כל בדל של ציטוט מספרי הקודש, כדי שיתאימו להשקפתם למרות שההסברים שלהם לציטוט הנ"ל אינם עולים בקנה אחד עם הנאמר במקום אחר בתורה. ואכן מאז אני עוקבת בעניין אחר התנהלותם של חוגים אלה ושמה לב פעם אחר פעם כיצד חוזרים הם על חוסר עקביותם ההשקפתית.