כשם שהתורה צריכה לשלוט על מעשיך...
שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו, הכל בגזרת עליון כאשר הזכרתי כבר (בראשית יז א, ולעיל ו ב). ויתפרסמו הנסים הנסתרים בענין הרבים כאשר יבא ביעודי התורה בענין הברכות והקללות, כמו שאמר הכתוב (דברים כט כג כד) ואמרו כל הגוים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת, ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלהי אבותם, שיתפרסם הדבר לכל האומות שהוא מאת ה' בעונשם. ואמר בקיום וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. ועוד אפרש זה בעזרת השם (ויקרא כו יא):
כך שגם אחרי שאני יודע שדבר מסוים הוא מאת ההשגחה אני צריך לזהות אם הוא מענין השכר או מענין העונש ואם הוא מענין העונש ודאי שאיני יכול להזדהות עמו או להתייחס אליו בצורה חיובית. לכן על אף שחורבן ביהמ"ק גם הוא היה מאת ההשגחה העליונה אנחנו חייבים להתאבל עליו ולהתענות גם אלפיים שנה אחרי כן ואם מישהו מחולל תנועה שמטרתה לעקור את עם ישראל ממורשתו ומאלוקיו אני חייב להתייחס אליו בצורה שלילית ביותר ואם אתה מזדעזע מתמונת היטלר בביתו של יהודי אתה צריך להזדעזע כפל כפליים מתמונה של הרצל בביתו של הרצי"ה קוק ולהזדעזע עוד יותר מזה שאדם שרצה שלא ייזכר שם ישראל עוד יוגדר כ"נשמה פלאי פלאים" וכצדיק ויהודי הגון ע"י הרצי"ה קוק ויושווה למשה רבנו וליוסף הצדיק ע"י תלמידו הר' אורי שרקי.
המשוואה האומרת כי בא מאת ההשגחה=דבר טוב היא משוואה הכופרת ביסוד האמונה הנ"ל שהביא הרמב"ן אשר הוא אחד מי"ג עיקרי האמונה שמחוייב כל יהודי להאמין בהם.
בברכה, יואל.