אנסה להסביר שוב...
אין לי בעיה עם עצם העובדה שמפרסמים פסק שאוסר להשכיר בית לנכרים בא"י באופן שצריך יהיה להציג פסק דומה של הגר"ח קנייבסקי או גדולים אחרים בנושא. אני מדבר על כך שהמניע להוצאת פסק זה הוא לא הוראת הפוסקים אלא רגשות הציבור הדת"לי כלפי הערבים. ושאדם פועל על פי רגשות הסתירות שימצאו במעשיו הן רק ענין של זמן. הרי הם מדברים על הסכנה שהערבים נטמעים בתוכנו אבל אין להם שום בעיה לשלוח את מיטב בנותיהן לשירות לאומי בבתי חולים במחיצת ערבים בניגוד גמור לפסק של כל גדולי ישראל כולל רבם ה"נערץ" הר' מרדכי אליהו.
ולגבי ש"ס- הגר"ע יוסף לא מתנגד כלל למסירת שטחי א"י לנוכרים במקום שהדבר יכול למעט שפיכות דמים וגם ללא משאל עם אין הדבר בידי ש"ס למנוע מסירה כזו גם במקום שאין זה ממעט כלל שפיכות דמים מפני שחוקי סדום השולטים במדינת ישראל לא נותנים לשום שיקול של דעת תורה להנחות את מעשיהם ותמיכתם בחוק כזה או אחר לא באה מתוך אידיאולוגיה מסויימת אלא מתוך טקטיקה פוליטית שמטרתה לוותר במקום אחד כדי להרוויח או למנוע הפסד במקום אחר.
בברכה, יואל.