שליחת תגובה להודעה בפורום

בספר של הרב זאב אריה רבינר בשם "מרן רבנו מאיר שמחה כהן זצ"ל", עמ' קס"ב, שקיבל על הספר הסכמה של הרב שך זצ"ל כותב:

"בשנת תרפ"א בא ר' מנחם מנדל פינקלמן ז"ל אל רבי מאיר שמחה כשליח מיוחד מטעם ההסתדרות הציונית בלטביה...מר פינקלמן הודיע לרבי מאיר שמחה שהוא בא מריגא בשליחות לבקשו שיפרסם קול קורא אל הצבור היהודי לעורר אותו לתרום לקרן היסוד המשמשת מכשיר לבנין הארץ, באותו מעמד לא השיב דבר. גם ביום המחרת יום השבת שמר פינקלמן בילה בחברתו רוב שעות היום שתק רבי מאיר שמחה ולא אמר כלום. במוצ"ש אחר הבדלה פנה לרבנית וביקש לתת לו ניר ועט ודיו ואמר לפינקלמן דרכי תמיד לחשוב בשבת קודש בדברי תורה ובמוצ"ש אני מעלה אותם על הניר וכך נהגתי גם בענין בקשתו בדבר ארץ ישראל ביום השבת שקלתי בדעתי מה לכתוב ועכשיו לאחר שהבדלתי הנני כותב את המכתב. אחרי שרבי מאיר שמחה גמר לכתוב את המכתב מסרו לרבנית כדי להטביע את חותמתו שהיתה שמורה בידה, הרבנית שמה לב לזה שהמכתב כתוב בדיו דהה והעירה לרבי מאיר שמחה כי לא מן הכבוד הוא לכתוב מכתב חשוב כזה בדיו כזה. מה לעשות אמר רבי מאיר שמחה, אין לי דיו אלא זו וכבר הגיע חצות וכל החנויות סגורות, וביקש מהרבנית לא לעכב מסירת המכתב לפינקלמן (המתכב פורסם ב"התור" תרפ"ב גליון ג')."

עוד הוא מביא שם ידיעה מעתון הצופה: "זכות היסטורית מיוחדת היתה לפינקלמן אחרי שיסדנו את קרן היסוד לקבל מאת גאון הדור מרן מאיר שמחה הכהן זצ"ל הגאב"ד דדוינסק את הסכמתו לקרן הלאומית הזאת,ובזה עודד יהודים דתיים לתרום את תרומתם לקרן היסוד."

המכתב של האור שמח הובא בשלמותו בספר של הרב רבינר.

עוד הוא מביא שם אחרי זה עמ' קס"ה: "חיבה עצורה יקדה בלבו של הגאון רבי אליעזר דון-יחיא רבה של לוצין זצ"ל לארצנו הקדושה ולהתיישבותה שבאה לידי גילוי הבולט אחרי הצהרת בלפור כשהופיע יחד עם שר התורה גדול הדור רבי מאיר שמחה זצ"ל בקריאה נלהבת אל הצבור היהודי שירים תרומותיו לבנין הארץ כשהתחילה מגבית קרן היסוד בלטביה תרפ"א."

הספר: http://www.hebrewbooks.org/7338

עיינו שמה עוד איך כביכול היתה יחסו של מרן האור שמח חיובי כלפי החלוצים.