שליחת תגובה להודעה בפורום

לפני שנים מספר בעת שירותי הצבאי (בעוה"ר...) נקלעתי לויכוח אמוני עם יהודי-משיחי (נוצרי מסיונר) לאחר כמה דקות כאשר הלה ראה שאין לו מה לענות מלבד קשקוש של "אותו איש נכנס ללב שמכניסים אותו לשם..." [כמובן, הנוצרי לא אמר "אותו איש" אלא זו החלפה שלי למה שהוא אמר] התערב בחור חב"דניק (אף הוא משיחי...) ואמר "עצם קיום המדינה היא ההכחשה החזקה ביותר לנבואת הנצרות שיהודים לעולם לא יחזרו לירושלים!" אחר שהלך הנוצרי אמרתי לחב"דניק שיהודים חיו בירושלים ובכל א"י לרבות ערי הקודש מאות שנים לפני קום המדינה ועובדה זו בלבד יפה כוחה להפרכת 'נבואת' אחד אבות הכנסיה על אי חזרת יהודים לא"י וירושלים. הבחור השיב, ש"ח"ו! השלטון היהודי בארץ הוא תופעה של קידוש ה' לעיני העמים וסוללת את הדרך להתגלות המשיח!" כאשר אמרתי לו שהאדמו"ר הריי"צ זצ"ל (המצוטט בדת הציונות ח"א עמוד קצא) -חמיו של ה'משיח'- הגדיר את המצב בארץ "גלות בין יהודים" השיב הלה: "אין לנו אלא דברי נשיא דורנו...". הוספתי ואמרתי שגם דעת הגרמ"מ שניאורסון זצ"ל זהה לציונות כחמיו [דוגמה: תורת מנחם יד שנת תשט"ו חלק שני שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ו עמוד 165], אמר לי: "זה לא מדויק הרב'ה שליט"א חזר בו...".

מובן שהבעיה היא לא עם אדמו"רי חב"ד זצ"ל -בנקודה הזאת- אלא בחסידים עצמם ואכמ"ל... [וידוע לי שיש מחלוקת בין סטמר לחב"ד אך לא זו הנקודה כרגע].