שליחת תגובה להודעה בפורום

כל מי שמכיר קצת את ההיסטוריה של ראשית הציונות יודע כי המצב באירופה לפני 2 מלחמות העולם היה (עם כל הסבל מפרעות או פוגרומים כאלה או אחרים) שאפשר לחיות חיים יציבים באירופה הרבה יותר ממה שהציעו תנאי החיים כאן בארץ. רוב רובם של יהודי אירופה גם כאלה שהרצל הצליח לאחז את לבם בדמיונות אוטופיים על עתידם הנפלא לו רק ישכילו לאמץ את רעיונותיו וגם כאלה שאימצו בהתרגשות רבה את האידיאולוגיה הציונית, הסתפקו בתמיכה כזו או אחרת ברעיון אבל הבינו שהוא לא פשוט ליישום. עזיבת אירופה לארץ ישראל באותם ימים היתה כניסה להרפתקאה הכרוכה בסיכונים רבים ועזיבת מצב כלכלי יציב (מי יותר ומי פחות) לטובת התחלה מחדש יש מאין כמעט בכל תחומי החיים כאן בארה"ק (וזה עוד לפני שראשי הציונות בסכלותם הצליחו להבעיר ולייצר סכסוך עקוב מדם עם הערבים יושבי הארץ שמהרה הפך לסכסוך כלל עולמי עם האוכלוסיה הערבית שתוצאותיו ההרסניות מלוות אותנו ואת העולם כולו עד היום. 

הדרך היחידה שהיתה לציונים להביא את התלהבותם של רוב ציוני אירופה מהתלהבות בדיבור או בהפרשת ממון לטובת התנועה ליישום בפועל של רעיונותיה ועזיבת אירופה אל הארץ אשר בה ייצא לפועל למעשה הרעיון הציוני היתה לחסל לגמרי כל יציבות כלכלית של יהודי אירופה ובאופן שבכניסה להרפתקאה המסוכנת של הגשמת חזון הציונות ועזיבת אירופה לא"י כבר לא יהיה להם מה להפסיד. והרצל כמו גם שאר חבריו בציונות שפעלו תמיד לפי הכלל "המטרה מקדשת את האמצעים" לא בחלו בניצול האנטישמיות באירופה ובחיזוקה והגברתה אם הדבר ישרת את מטרתם הנ"ל.

ומה עושים מכחישי השואה הציונית-מנסים לאחז עינים כאילו הרצל בכלל לא דיבר על חיסול הרכוש אלא על העברתו לארץ ישראל... (ואם כך למה דווקא אנטישמיים שונאי יהודים יתעוררו לסייע ליהודים בהעברת רכושם לא"י?).

ועצם העובדה שהרצל יכול לתפוס אנטישמים כאנשים ישרים כבר מעידה על אישיותו הרקובה. אבל במקום להבחין בריקבון הם הופכים אותו למעשה חסד שאין כדוגמתו מבלי לשים לב שהציטוטים שהם עצמם משתמשים בהם מפריכים את שקריהם וחושפים את בערותם. הרצל מדבר על "נגשים העברת נכסים מיהודים אל נוצרים בדרכי שלום..." האם משפט זה יכול להתפרש כרעיון של העברת נכסי היהודים לא"י? ומה שמציגים בשקריהם את הרצל כמי שהיה שורש ל"הסכם העברה" שבוצע מאוחר יותר בין הסוכנות לנאצים זה עוד שקר גדול של מכחישי השואה הציונית המתעלמים מהעובדה הפשוטה שאכן היה אפשר להציל מיליוני יהודים (ולא 40,000) באמצעות עזיבתם את המדינות בהן שלטו הנאצים בהסכמתם ובעידודם של הנאצים אלא שבעקבות חברותו של היטלר ימ"ש עם המנהיג הערבי חאג' אמין אל חוסיין (שהציונים בכשרונותיהם הפכו אותו כמו גם כמעט את כל העולם הערבי לשונאי ישראל צמאי דם מה שלא היה לו כמעט זכר לפני הגיעם לארה"ק אפילו בזמן הטורקים) הוא נענה לבקשתו שבין המדינות אליהן מציעה גרמניה ליהודים להגר לא תיכללנה ארץ ישראל או מדינות שמהן קל להגיע לארץ ישראל ובתגובה להיענות זו התגרו בהיטלר כדרכם הנלוזה והביאו לכך שמיליוני יהודים הועברו למחנות השמדה ולמשרפות במקום לאדמת מבטחים הרחק מאירופה. והדברים ידועים ומפורטים כמובא באריכות בספר "מן המצר" להגאון הגדול רבי מיכאל דב וייסמנדל זצ"ל (שבמשך שנים היה כאן חוק בארץ שאסור להכניסו לארץ), ובספר 'אות קין'ובספר 'כחש' של בן הכט וגם בספריהם של מנהיגים ציונים כמו יואל ברנד (בשליחות נידונים למוות) שגם מוזכר בסרט הנ"ל (וכנזכר במשפט קסטנר) המפריכים לגמרי את ההיסטוריונים מכחישי השואה הציונית שהפכו את הרצל לבעל חסד ואת הדמגוגיה הזולה שמנסים לייצר באמצעות ציטוטים שרק מוכיחים ההיפך מדבריהם.