יואל אלחנן
2/9/200500:57
שוב..
בתגובה ל: קשה לומר
בעובדת שליחת הנציגים לכנסת וכן בעובדת הכיהון במשרה כזו או אחרת אין ראיה לתמיכה בציונות!! אלא החלטה לפעול ולחזק את היהדות גם בתוך מסגרות אלה מחוסר ברירה אחרת לדעתם או מסכנה שתגרם באם לא ימצאו במסגרות אלה לדעתם. וכבר אמר פעם מרן החזו"א שכשדוב מתנפל על אדם אז במהלך המאבק עם הדוב יראה למתבונן מהצד כי האדם הנאבק עם הדוב מחבק אותו בה בשעה שהוא נלחם נגדו. הרב אלישיב וכן הרב עובדיה יוסף שליט"א גדלו דורות של תלמידים וכולם רחוקים מציונות ואביזרייהו ומזה יש ללמוד הרבה יותר מאשר שליחת הנציגים לכנסת.
כך שאין כאן הסברת מאמר לתוך תיאוריה אלא התאמת המפגש בין האידיאולוגיה הציונית לתורתנו הקדושה שיכול להביא רק למסקנה אחת שאליה הגיע אפילו אחד מגדולי הוגי הדעות של ה"מזרחי" הרב משה אביגדור עמיאל שאמר בהרצאה שנשא בועידה העולמית של "המזרחי" בקראקא בשנת התרצ"ג ( 1933 ) את הדברים הבאים: "הננו מרמים רק את עצמנו אם אנו חושבים כי כבר הגענו לידי שלום אמיתי בין התורה והציונות , בין הדת והלאומיות כי באמת הגענו בזה רק לידי שתי רשויות שכל אחת יונקת את יניקתה ממקור אחר , ואם אין אנו מרגישים את ה" תרתי דסתרי " שיש בזה , הרי רק מפני שבהמשך הימים הולכת אחת מהן , מתכווצת יותר ויותר ומצטמצמת יותר ויותר לקרן זוית , עד שלא ירגישו בה כל כך". (הציונות הדתית – מוסד הרב קוק , עמ' 3). ושוב, קרא את הספר כי אני לא בטוח שאתה מבין כל כך למה הכונה במלואה כשמדובר על "ציונות".
בברכה,יואל.
בעובדת שליחת הנציגים לכנסת וכן בעובדת הכיהון במשרה כזו או אחרת אין ראיה לתמיכה בציונות!! אלא החלטה לפעול ולחזק את היהדות גם בתוך מסגרות אלה מחוסר ברירה אחרת לדעתם או מסכנה שתגרם באם לא ימצאו במסגרות אלה לדעתם. וכבר אמר פעם מרן החזו"א שכשדוב מתנפל על אדם אז במהלך המאבק עם הדוב יראה למתבונן מהצד כי האדם הנאבק עם הדוב מחבק אותו בה בשעה שהוא נלחם נגדו. הרב אלישיב וכן הרב עובדיה יוסף שליט"א גדלו דורות של תלמידים וכולם רחוקים מציונות ואביזרייהו ומזה יש ללמוד הרבה יותר מאשר שליחת הנציגים לכנסת.
כך שאין כאן הסברת מאמר לתוך תיאוריה אלא התאמת המפגש בין האידיאולוגיה הציונית לתורתנו הקדושה שיכול להביא רק למסקנה אחת שאליה הגיע אפילו אחד מגדולי הוגי הדעות של ה"מזרחי" הרב משה אביגדור עמיאל שאמר בהרצאה שנשא בועידה העולמית של "המזרחי" בקראקא בשנת התרצ"ג ( 1933 ) את הדברים הבאים: "הננו מרמים רק את עצמנו אם אנו חושבים כי כבר הגענו לידי שלום אמיתי בין התורה והציונות , בין הדת והלאומיות כי באמת הגענו בזה רק לידי שתי רשויות שכל אחת יונקת את יניקתה ממקור אחר , ואם אין אנו מרגישים את ה" תרתי דסתרי " שיש בזה , הרי רק מפני שבהמשך הימים הולכת אחת מהן , מתכווצת יותר ויותר ומצטמצמת יותר ויותר לקרן זוית , עד שלא ירגישו בה כל כך". (הציונות הדתית – מוסד הרב קוק , עמ' 3). ושוב, קרא את הספר כי אני לא בטוח שאתה מבין כל כך למה הכונה במלואה כשמדובר על "ציונות".
בברכה,יואל.