שליחת תגובה להודעה בפורום

בתגובה ל: ליואל לגבי סכנות בתחומי החיים וא"י 1.א. אתה מוכן לתת לי מקור הלכתי אחד לפיו מותר לאריק שרון לקבל לידיו שליטה בטחונית או ציבורית על דבר כלשהו הקשור לצבור בעם ישראל??

ב.האם חינוך לכפירה זה לא סכנה ישירה?? האם הפנית עורף לבורא עולם ולחוקותיו (ראה רש"י הראשון בפרשת השבוע האחרונה לגבי חילול ה' שבהליכה אחרי חוקי עכו"ם) זה לא סכנה ישירה??

הדבר הישיר היחיד שאתה מכיר זה טילי קסאם?? וטרור ערבי?? עד כדי כך??

2. אני לא יודע מה כונת חז"ל בדבריהם העמוקים. אני כן יודע דבר אחד שגדולי ישראל לא דלגו על אף מימרא בחז"ל ואם הם פסקו שמי שלא בא לא"י לקיים מצוות מוטב לו שיישאר בחו"ל אז מי שמסיק אחרת לא זכה להבין את דברי חז"ל. ולהלן דוגמא קטנטנה מדבריהם:

תרומת הדשן - פסקים וכתבים סימן פח'.

"ומה שכתבת לי עוד מעלייתך לארץ צבי ולעיר הקדש שיבנה /שמא צ"ל: שתבנה/, במהרה בימינו, אי מצוה הוא עתה אפי' ת"ח, הואיל ואין לנו בעונות קבוץ בחורים ות"ת לשם. דע לך דבודאי שבח גדול ומעלה יש לו לאדם הדר בא"י, וכ"ש בעיר הקדש לתועלת לעה"ב וגם לעה"ז. אמנם שמענו כמה פעמים שיש לשם בני ברית מערביים נחשבים לרשעים גמורים, מוסרים מפורסמים והם טורדים ומבלבלים האשכנזים שהם שומרי תורה. וגם כי המזונות דחוקים ומצומצמים לשם מאד והרווחים קשים, מי יוכל לעמוד בכל זה, מלבד גודל רשעת הישמעאלים אשר לשם. לכן כל איש ישער בעצמו בהשגת גופו וממנו, באיזה דרך יוכל לעמוד ביראת השם ובשמור מצותיו כי זה כל האדם.

פני יהושע מסכת כתובות דף קיא עמוד א'

אמר ר"א כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון כו'. נראה דהיינו דווקא במי שדר בה לשם מצות ישיבת ארץ ישראל שהיא מקום קדושה וכדי שתגין עליו זכות ארץ ישראל שלא יבא לידי חטא ואז אף אם לפעמים חטא בא לידו או אפילו עון שהוא מזיד ע"י שתקף עליו יצרו מ"מ מסתמא גורם לו זכות ישיבת ארץ ישראל שלא לן ועבירה בידו דלאחר שחטא ומצא עצמו עומד במקום קדוש ודאי תוהה על הראשונות ושב ורפא לו מה שאין כן מי שדר שם דרך מקרה או מפני שהוא מקום מולדתו או מפני שבח פירותיה וכיוצא בו ומכל שכן במי שהוא מבעט בה ומזלזל בקדושת הארץ לילך אחר יצרו הרע לא דברה תורה במתים אדרבה עליו נאמר ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה ומפני כך מצינו כשגברו עונות אבותינו גלינו מארצינו ושמם מקום מקדשינו ואיה הבטחת העם היושב בה נשוא עון אלא על כרחך כדפרישית ובלא"ה נמי מסתברא דהכי הוא שאף אם נאמר דארץ ישראל מכפר לגמרי אפ"ה לא עדיף מיום הכפורים שמכפר כפרה גמורה ואפ"ה מי שאומר אחטא ויוה"כ מכפר אין יוה"כ מכפר הרי דעל כרחך הא דאמרינן דהיושב בארץ ישראל שרוי בלא עון היינו דאף שעשה איזה עון מבלי שם על לב קדושת הארץ בשעת יצרו בכה"ג זכות ארץ ישראל גורם שיתחרט לעשיית עון, כן נראה לי:

הרב מרדכי עליאשברג זצ"ל:

( שעליו כותב הראי"ה קוק: "כשישבתי על כסא הרבנות בבויסק דעותי ומחשבותי על עתידות האומה ותקוותיה תרומיות הן מתוך דעותיו ומחשבותיו של אותו צדיק מבויסק הרב מרדכי עליאשברג שהיה אחד מבני העליה המועטין שחדרו לתוך עומקה של המחשבה הציונית האמיתית" (אזכרה לנשמת הראי"ה קוק, מחלקה ה' עמ' תנג' מוסד הרב קוק, התרצ"ז.). ומכאן לדברי הרב עליאשברג עצמו:

"ומכאן אתה למד אזהרה כפולה מבלי להרבות א"י מעבריינים מחללי שבתות וכד', חלילה. מוטב שישארו בחו"ל ולא יטמאו אדמת ה' מפני שאף שכל הארץ ומלואה לה' היא וחובות הגוף נוהגות בכל מקום, מקום קודשו צריך נקיות וטהרה באופן יותר נעלה ולא כל הרוצה לעלות עולה אלא לראויים לה- הרב מרדכי עליאשברג- מרבני חיבת ציון" (שם במחלקה ה'- עמ' תעו'-תעז').

עכשיו תגיד לי מי למד פשט בדברי חז"ל כמוך...

בברכה,יואל.