מה בין חכם לכסיל...
החכם הולך אחר דעתו והכסיל אחר עיניו. כיון שכן היכן שהכסיל רואה אי אילו נקודות חיצוניות משותפות אזי מסיק הוא מידית כי אין כלל הבדל מהותי. לעומת זאת החכם יודע כי אדרבה אם המהות היא שונה והפוכה אזי גם אם ההתאמה החיצונית מושלמת אין בה כי אם מחזה תעתועים ואדרבה שם המקום לגילוי ההבדל בשיא עוצמתו. חז"ל למדונו במשנה כי "שני שעירי יום הכיפורים מצותן שיהיו שניהם שוין במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחד" (יומא פ"ו מ"א) ואעפ"י כן ההבדל ביניהם הוא קיצוני עד כדי כך שהאחד לה' והשני לעזאזל המדברה.
גם בנוגע ליחס לגויים, לא"י או למדינת ישראל יש הבדל תהומי בין הגישה של דרך הישר לדרך השמאל וגם לזו של הימין. וא"כ ישנן נקודות מסוימות של דמיון חיצוני בין השמאל לדרך היהדות נקודות המוצא והתכלית הן שונות לגמרי. יחס הכניעה והויתור כלפי הגויים מצד היהדות בא כתוצאה ישירה מהדרכת התורה ומהכרה מפוכחת של המציאות שעם ישראל נמצא בה שכותרתה הראשית היא- גלות! ומתוקף היותנו בגלות נגזרת כל ההדרכה להכנעה ולויתור על פי קבלת אבותינו ורבותינו מיעקב אבינו דרך רבותינו התנאים והאמוראים וכל גדולי ישראל עפ"י העיקרון המנחה "מעשה אבות סימן לבנים".
להבדיל אלף אלפי הבדלות יחס הכניעה והויתור מקרב גורמי השמאל בא בדיוק מן ההיפך הגמור. נטישת מסורת האבות העמידה אותם נוכח התוצאה הישירה של נטישה זו- קללת "הגר אשר בקרבך יעלה מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה". אובדן הזהות היהודית על כל מרכיביה וניתוקם מבורא העולם ותורתו מביא אותם למסקנה הנכונה כי הימצאותם בא"י אינה כי אם "ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים" והרגשת הליסטיות המנכרת בהם גורמת להם ובצדק להבין כי אין להם שום זכות עדיפות על הערבים כאן בא"י וכי אינם אלא "כובשים אכזרים" (רק שבצביעותם לא מוכנים להודות בפה מלא כי טענה זו נכונה כלפי נוכחותם בתל אביב ובהרצליה לא פחות ממה שהיא נכונה לגבי הימצאותם ביהודה ושומרון ושאר חלקי הארץ).