החרדים רחמו על אנשי הצה"ד...
כבר כמעט מאה שנה לפני הגירוש ומתוך רחמים אלה הזהירום מהתחברות לאפיקורסים אשר מגמתם לעקור את התורה מעם ישראל אבל אנשי הצה"ד אטמו את אזניהם ולא שתו לבם לגמרא במסכת יבמות האומרת כי שלשה סימנים יש בישראל: גומלי חסדים ביישנים ורחמנים... והלכו אחר שרירות לבם ודמיונות רבותיהם (ובראשם הראי"ה קוק) אשר בדו מלבם כי גם אלה אשר לפי דברי חז"ל אינם בכלל ישראל גם הם גומלי חסדים רחמנים וביישנים ובטפשותם בטחו על כך כי ימצאו רחמים וגמילות חסדים אצל בן גוריון וז'בוטינסקי, ואח"כ אצל גאולה כהן ואריק שרון ולפלא שגם אחרי שאלו ששמו בהם מבטחם זרקו אותם מביתם ללא רחמים הם עדיין מסתכלים על אלה שהזהירו אותם מאה שנה מראש כ"בלתי רחמנים" וגם זה משום שלא רק את הגמ' ביבמות אינם לומדים כדבעי אלא את כל הש"ס ואת כל שאר חלקי התורה לומדים בשרירות הלב והתוצאה היא: "כל המרחם על האכזרים סופו שמתאכזר אל הרחמנים...
בברכה, יואל.