ציטוט מהספר "האיש על החומה"
"בפרוע פרעות בישראל בשנת תר"פ, והיציאה מפתח הבית היתה כרוכה בסכנת נפשות בפועל ממש, ורבינו זיע"א קבל עליו מאתמול ליום זה מצוות "מוהל" בברית מילה, לא הועילו כל תחנוני בני הבית והוא הלך עטוף בטלית ותפילין לברית המילה לבדו, מביתו דרך שער שכם, המקום המסוכן ביותר, עד למקום הברית. "שאלתי את רבינו: "אמנם שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן, אבל היכא דשכיח היזקא שאני"? והוא השיב לי: "אי, הם לא יעשו לי רעה", ועל שאלתי השניה: מדוע בחר דרך "שער שכם" המסוכן, ולא דרך "שער יפו" המסוכן פחות? השיב: - מה? וכי נפקיר את רובע שער שכם? הלא אם אנו נפחד ללכת ברחוב זה, יחשבו הם שבאמת הצליחו לגרש אותנו מהרובע, לא, זה לא! - אסור לנו לוותר מפני הפחד על שום רובע ושום פנה בירושלים".
אמנם אתה יכול לדקדק ממה שאמר"אי, הם לא יעשו לי רעה", אולם זה דקדוקי עניות ובהמשך דבריו משמע הדרכה כללית שאסור בגלל הפחד להפקיר איזורים לידיהם של שונאי נפשינו ומדבר בלשון רבים : "הלא אם אנו נפחד ללכת ברחוב זה וכו' "