שליחת תגובה להודעה בפורום

בחוברת שכתב ר' יהודה ליב דון יחיא מרבני המזרחי שהתפרסם בתרס"ב 1902, ובו כתב:
 
"...על כן כל יהודי החרד לדבר ה' ומצפה לישועה יש לו לשמוח שמחה רבה וגדולה בתנועה הציונית שכל עיקרה אינה אלא ההשתדלות להושיב את אחינו בא"י ע"י רשיון הממשלות ולתת להם להתנהג שמה עפ"י דרכם ורוחם..."
 
"...והראינו לדעת כי רעיון הציונות לא לבד כי איננו מתנגד אל הדת, כי אם להיפך שהוא על פי הדת, על פי דברי הנביאים, ועל פי התלמוד, וכל הנותן מכשולים על דרך הציונות עתיד הוא ליתן את הדין..."
 
"וגם דברי הרבנים במכתביהם (=נגד הציונות) - המראים לדעת כי אינם יודעים לנכון את כל ענין הציונות, רק מאמינים באמת כי כל עיקר הציונות הוא עקירת הדת חלילה, אבל לוא ידעו הגאונים האלו ונתברר להם כי באמת מנהלי הציונות הם אנשים אשר אינם חושבים את עצמם כלל מומחים לעניני הדת ורחוקים מאד מאד להתערב בענין דתי, כאשר הודיעו כבר ופרסמו ברבים פעמים רבות. ומה גדול הכאב לראות כי אחד מן הגאונים היותר אהוב לנו כתב במכתבו כי 'הם הודיעו ופרסמו ברבים כי כל תכליתם לעקור הדת', וזהו היפך ממש מהאמת הידועה לכל המתעסקים בענין הציונות, וכל זה מחסרון ידיעה בענין זה להגאון הנ"ל."

כיום אנו יודעים היטב היסטורית ועכשוית כי דברי רבותינו על סכנת הציונות היתה נכונה, ודברי רבני המזרחי היו סמיות עיניים והזלת דעת גדולי ישראל, ורחמינו על אותם אנשים שנפלו ברשתם והאמינו לדבריהם.