לחיים....
א. לגבי לדון לכף חובה- אף אחד לא דן לכף זכות או לכף חובה. פשוט הבאנו את עדותו של הגר"א שלזינגר בספרו ככתבה וכלשונה. מעבר לכך, עדותו של הגר"א שלזינגר אודות מה ששמע ממרן הגרי"ז מבריסק אינם בגדר אולי שמע כן ואולי לא אלא בגדר של עדות מפי ת"ח גדול המצטרפת [כשהיא נאמרת היום הרבה אחרי שכתבי הר' קוק ומעשיו גלויים לכל] הן לעובדות ברורות באשר לדעותיו הכוזבות של הר' קוק באופן שאין כאן מה לדון לכף זכות כלל והן לעדויות נוספות מכיוון מרן הגר"ח מבריסק ובנו מרן הגרי"ז כפי שהובאו כאן בחלק המאמרים וב"דת הציונות" חלק ב' בתגובה ל"חברים מקשיבים".
לגבי מה שציינתי כי היחס בו נקט הר' קוק כלפי גדולי ישראל היה הפוך לגמרי מהיחס שנקט כלפי פורקי העול ראה כאן וכאן באתר.
לגבי האדר"ת אין שום נפק"מ כי גם אם אין מקור שסבר שטעה אין שום מקור שהסכים עמו ובפרט שרוב ככל דעותיו הכוזבות של הר' קוק שקוממו נגדו את גדולי ישראל נתפרסמו על ידו רק אחרי פטירת האדר"ת.
בברכה, יואל.