הטענה באשר ליחס לדבריהם של רבנים ראשיים
וגם כאלה שהיו באמת גדולי תורה לא נובעת מחמת היותם חשודים כ"בעלי נגיעה" חלילה אלא מחמת העובדה שמוסד הרבנות החילונית הראשית מעצם מהותו וכפיפותו לחפצים בעקירת התורה כולה ומעצם שליטתם החזקה על רוב רובו של כלל ישראל הנתון תחת ידם גרם להם שלא יוכלו להשמיע דעת תורה ברורה לרבים ולא יוכלו לומר בחוצות את השקפת התורה המקורית ללא כחל ושרק כך שלא נטען בדברי כי "הנוחות לכהן כרב ראשי" הטתה את דעתם אלא להיפך "אי הנוחות" של התיפקוד במסגרת בעיתית כל כך כמו רבנות חילונית שעושי דברה הם אנשים רחוקים מתורה לגמרי או קרובים אליה למחצה לשליש ולרביע היא שגרמה להם לדבר באופנים שונים שאינם כלל כדעתה של תורה כדי שלא יאבדו השפעתם על הציבור לגמרי (וגם בזה סמכו כי בעולמה של תורה לא יבואו לטעות מדבריהם אלה כי ישמעו מגדולי התורה שבדור שאינם כפופים לשום מרות מה דעתה של תורה).
כנ"ל לגבי מרן הגרא"ז מלצר- אף אחד לא טען כי הספיד את הר' קוק למען בצע כסף לישיבתו חלילה אלא שבהחלט ייתכן כי מתוך הכרת הטוב לר' קוק על פעילותו למען הישיבה במשך השנים הספידו מרן הגרא"ז כך שלדברי מרן החזו"א שהבאת אין כל קשר לטענתי.
בברכה, יואל.