מן המקור בספר צדקת הצדיק
רבי צדוק הכהן זצוק"ל בצדקת הצדיק אות מ"ו מתייחס לתקופתו כפי שמוכיח לשונו:
"ודייק [והיא לא תצלח] שבכל מקום דרשו רז"ל היא ולא אחרת,שיש זמן אחר שמצליח והוא זמנינו זה שהוא עקבי משיחא."
רבי צדוק כותב את זה לאחר שהוא מבאר לפי דברי הזוה"ק בעומק כוונת המרגלים שהיתה להתקרב לה',ומוסיף רבי צדוק כי אחרי שהמרגלים נדחו העפילו עדיין המעפילים להתקרב לה' בדרך שאינו לפי רצונו ית',לפי הכלל שחוצפא אפילו כלפי שמיא מהני (סנהדרין קה עמ' א) ולא הצליחו.
ועל זה דורש הרבי צדוק ז"ל-והיא לא תצלח-אבל יש זמן אחר שבעקבתא דמשיחא דור של חוצפא יסגא או אז תצליח דרך כזו להתקרב לה' ,ואין כל קשר בדבריו לציונות.
ולמה להרחיק נדוד למצוא רמזים בדברי רבי צדוק הכהן שתצליח הציונות והלא מקרא מלא הוא בספר מלאכי (פרק ג פסוק טו) "נבנו עושי רשעה גם בחנו אלקים וימלטו" ולצערינו נמצאים גם המיישמים את חלקו הראשון של הפסוק,את ה"אנחנו מאשרים זדים".
ובכלל אין עלינו לכוון את מעשינו לפי העתידות שנכתבו אלא אך ורק לפי מה שנפסק בהלכה.ומרן הגרי"ז ז"ל הוכיח זאת ממה שנמנע חזקיה המלך לעסוק בפריה ורביה משום שראה ברוח הקודש שיהיו לו בנין דלא מעלו (ברכות י עמ' א).ואם לא ישא חזקיה אישה איך יתקיים הרוח הקודש האומרת שיהיו לו בנים? אלא כיון,שלפי דעתו של חזקיה ההלכה היא כי מוטב שלא להוליד מאשר להוליד בנים רשעים,יש עליו לקיים את ההלכה מבלי לדאוג איך תתקיים רוה"ק האומרת שיהיו לו בנים.
ולפלא למה לא ציינו הציונים הדתיים את דעתו של רבי צדוק (פרי צדיק פרשת ואתחנן) כי אסור למרוד באומות ולעלות בחומה גם אם חושבים שראויים לכך.
ולמה לא ציינו את דעתו כי אין בזמנינו מצוות יישוב א"י (דברי סופרים אות יד,ואגרת הקודש בספר פוקד עקרים).