ההשוואה נכונה רק לכאורה
אם תבדוק תראה שכל הגזירות שגזרו אומות העולם נגד הדת [קח כדוגמה את מלכות רומי הרשעה] תמיד נתפשו אצל העם בתור גזירות. בכל הדורות, יהודים מסרו את נפשם כדי לקיים את מצוות התורה ולא העלו בדעתם לכרוע ברך לפני האידיאולוגיה של אלה אשר גזרו את הגזירות. מה שאין כן עתה, כאשר מרבית העם תופש את מעשי "הציונים" לא בתור גזירות אלא אדרבה רואה בהם ברכה וערכים חיוביים אשר 'נוספו' לדת [בדמות המדינה, הצבא, הלאומיות וכיוב']. ואכן, בדורות האחרונים קיימת מסירות נפש גדולה למען הרעיון הלאומי הדומה במהותו לעגל הזהב, וכיום רבים וטובים מוכנים למסור את נפשם למען אותו 'עגל' [דוגמה לכך היא הנכונות ללכת לשרת בצבא]. ומה קרה בסופו של דבר ? הלאומיות נעשתה אצלם העיקר ואילו הדת נהפכה לעניין טפל של פולקלור ודקורציה [למשל, שמים מזוזה כי "זה המסורת ויש בכך סגולות..."].
לכן, בוודאי שאי אפשר להשוות בין המסיתים והמדיחים אשר יצאו מתוך העם היהודי בעת המודרנית [כמאמר הכתוב "כי מהרסיך ומחריביך ממך ייצאו"] ואשר גרמו לרוב רובו של עם ישראל להמיר את היהדות האותנטית שקיבלנו במעמד הר סיני ב'יהדות' חדשה מבית היוצר של הרצל ונורדאו ימ"ש, לבין מלכויות גויים שאפילו הגרועות שבהן לא גרמו כזה קלקול וכזה חושך כפי שקיים כעת. מי היה מאמין שיהודים כשרים יחשבו על עקירת דת וכפירה מוחלטת במונחים של "גאולה"/"אתחלתא דגאולה" וימצאו בגזירות "הציונים" טעם ערב ["גשמאק" בלשונו הק' של מרן החזו"א זי"ע]. מה עוד שהם נתמנו לאפוטרופסים על העם היהודי והגענו לשפל שלא היה כמותו מאז בריאת העולם, אל תחתית שער החמישים של הטומאה, שבו רוב העם וגם אומות העולם מכירים בהם כמנהיגיה ושליחיה של היהדות ר"ל...