חלילה לזלזל בר' קוק...
עלינו ללכת בעקבות רבותינו גדולי הדורות שלא זלזלו בר' קוק אלא התיחסו לכתביו, דיבוריו ומעשיו ברצינות רבה ומתוקף אחריותם לכלל ישראל והצטיינותם בראיית הנולד הזהירו מפניהם ומפני החורבן שיצא מהם. אם יש כאן זלזול בגדולי ישראל הרי הוא בעצם הנסיון לבטל במחי יד את דעת התורה שהביעו כלפי הר' קוק מחמת טענות הבל כמו: "אבל הוא סידר קידושין לפלוני..." או "גדול פלוני כבד אותו...". וכי זו היא הדרך להתייחס ברצינות לדברי גדולי ישראל? האם שמעת פעם כי גדול כלשהו השתמש בטענה שסדר קידושין לאיזה אברך כדי להצדיק את שיטתו? האם מישהו מכל אלה שחלקו לו כבוד כתב תשובה הלכתית מסודרת להצדיק שיטתו או סתר את דברי גדולי ישראל שהתבטאו נגדו בצורה חמורה ביותר? וכי יש בכח "כבוד" לבטל עובדות מוצקות וחוו"ד של גדולי וזקני דורו אודותיו המבוססות על כתביו ועל סתירות מובהקות שביניהם ליסודות הבסיסיים ביותר ביהדות המקובלים מדורי דורות? או לבטל עובדות מזעזעות אשר לא מעט מהן נעשו בפרהסיא בצורה שלא ניתן כלל להכחישן?!
בטוחני ששבתאי צבי ועוד רבים ממסיתי ומדיחי ישראל אחר דעות כוזבות וכפרניות סדרו לא פעם ולא פעמיים קידושין וזכו להרבה כבוד מצד רבנים שונים. וכי יש בזה לשנות ממהותם האמיתית כפי שנתגלתה ברבים ע"י גדולי ישראל שעמדו על מהותם האמיתית?!
חובתנו להתייחס לגדולי ישראל ולדעתם אודות אישים כאלה או אחרים באותה הרצינות שאנו מתייחסים לדבריהם בכל חלקי השו"ע ומי שדן דעת תורה של גדולי ישראל כ"זלזול", הוא המזלזל האמיתי ועל התעלמותו מדבריהם אחר שדן אותם ל"מזלזלים" עתיד ליתן את הדין.
וה"ה לגבי כל רב שגדולי הדור הזהירו מפני דעותיו ומעשיו.
בברכה, יואל.