טעות נפוצה אצל דתל"שים ש"נדלקו".....
אחד הדברים שמאפיינים בחורים שעשו מסלול הדומה לזה שאתה עשית הוא העובדה שהלימוד בישיבה קדושה אכן עזר להם להבין ולהרגיש את ההבל והטיפשות שבדרכם הקודמת אבל הרבה יסודות (מופנמים יותר או מופנמים פחות) שהושרשו בהם בקטנותם עדיין נשארו חיים בקרבם.
כך למשל, אתה מגדיר בקלות כי חיבור המלה דתי לציוני הוא טעות אבל כשמדובר על השרש לטעות זו (אברהם יצחק הכהן קוק) אתה פתאם הופך ל"יתמי בני יתמי שלא מגיעים לקרסוליהם של ענקים כגון הרב קוק"...
ובכן, דע לך כי אם הר' קוק היה רואה גם הוא את עצמו כ"יתמי בני יתמי" לעומת גדולי הדורות הקודמים וגדולי וזקני דורו והיה מפנים שאינו מגיע לקרסוליהם לא היה נושא באחריות לחורבן היהדות בא"י ובעולם כולו כתוצאה מחיבוריו, מעשיו, דיבוריו ותלמידיו...
אכן, לכשעצמי אינני מגיע לקרסוליו של הר' קוק ולקרסוליהם של פשוטים ממנו בהרבה, אבל גם לקרסוליו של שבתאי צבי ותלמידיו איני מגיע, וגם לקרסוליהם של הצדוקים איני מגיע ואעפ"י כן אינני אומר שמא צדק שבתאי צבי או שמא צדקו הצדוקים אלא אומר שלש פעמים בכל יום "למינים ולמלשינים אל תהי תקוה" ואיני מכיר אף אחד שכותב "הרב שבתאי צבי" אלא "שבתאי צבי יש"ו".
ואם היית מכיר קצת יותר את הר' קוק ולא עפ"י הרושם שהוחדר בך בקטנותך לא היית מתפלא על כך שחלק מגדולי דורו התיחסו אליו באותה חומרה שהתיחסו בשעתו לשבתאי צבי.
ולגבי דברי מרן החזו"א:
א. מרן החזו"א לא נשאל כלל על הדפסת ספרי ההלכה, אלא נשאל ע"י מפיץ ספרים אם יכול לסחור בספרי ההלכה שלו. הגדרתו המפורסמת לר' קוק כפי שמסר באזני תלמידו הגאון רבי משה דויטש זצוק"ל היתה: "הכבוד שחלקו לו השמאלנים [היינו מנהיגי הציונות אז] העבירו על דעתו ועל דעת קונו".
וגם אם ישנם צדדים דחוקים לסמוך עליהם ולקרוא לו "הרב" הרי שישנם צדדים (שגם לאור המעט שאני יודע אודותיו הם הרבה יותר קרובים לאמת) לכנותו בתארים: "רשע גמור ומחטיא הרבים" (אתה בודאי מרגיש "יתמי בני יתמי" לעומת מרן הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד גדול תלמידי מרן החפץ חיים שכינהו כך), "שבתאי צבי" (הגאון מאיר אריק זצוק"ל), ועוד שלל כינויים שכינוהו גדולי הדור המובהקים ביותר של תקופתו שמאז שבתאי צבי לא "זכה" להם אף רב בישראל.
ומה שנכתב בשני חלקי דת הציונות אודות הר' קוק נטול מכל קיצוניות אלא מסתמך על הדברים הברורים שקבלנו מגדולי הדורות (ולכן תמצא גם הבדל ביחס אליו בין חלק א' של הספר לחלק ב' לאור דברים רבים שנודעו לנו אחרי צאת החלק הראשון).
ועל כולנה, אתה צריך להרגיש "יתמי בני יתמי" גם לגבי גדולי דורנו שראו את שני חלקי דת הציונות ולא העירו לנו מאומה אודות משהו הצריך תיקון אלא ברכונו שנצליח. וקרא טוב הסכמת הגאון רבי יהודה סילמן שליט"א שהוא מחשובי הדיינים בדורנו) ואף אברך חצוף אחד מרמת בית שמש (שלהבדיל גם הוא מגדיר עצמו "חרדי אידיאולוגי") שמאחרי גבנו ניסה לפגוע ב"דת הציונות" ולא הסתפק בפחות ממכתב מהגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א שיאסור את הפצת הספר, ונעזר לשם הצלחתו במזימתו באחד מגדולי המשגיחים שבדור (שלפני כשנה ברגע שנודע לנו על הביקור אצל הגרי"ש אלישיב יצרנו עמו קשר ואמרנו שנשמח לתקן כל הצריך תיקון באם יצביע על כך ועד היום לא שמענו מאתו מאומה נגד האמור בספר) יצא מאת הגרי"ש אלישיב אבל וחפוי ראש ובידים ריקות כראשו הריק.
ואדרבה, אם מכיר אתה משהו לא מבוסס שנטען כלפי הר' קוק בספרי או יכול להצביע על משהו מהנאמר בו כ"קיצוני" נשמח אם תעמידנו על האמת כדי שנוכל לתקן. עד אז נמשיך להראות ולהוכיח כי הר' קוק היה ענק בענקים בתחום אחד- הרס וחורבן היהדות וכפי שאמר לנו אחד מגדולי וזקני ראשי הישיבות בדורנו בהתיחסו לדברים החריפים שנכתבו בספרים אודות הר' קוק וז"ל: "כל מה שכתבו נכון ואני לא יודע אם זה לא נכון עוד יותר".
בברכה, יואל.