אליהו היקר
דברי מסתמכים על תשובה מוסמכת שקיבלתי מנציג חב"ד (עיין בדברי הר' פרימן לעיל) ועל עובדות הגלוית לעין כל. אם תרצה ואם לא, זו המורשת הבעייתית שהותיר אחריו הר' מליובאוויטש. אני מבין את רצונך העז להגן עליו, אבל האמת היא זו שצריכה להיות נר לרגלינו ולא שום דבר אחר. אני מוכרח לתקן כמה דברים שכתבת:
גדולי ישראל, כולל המהרש"ב זצ"ל - מנהיג חסידות ליובאוויטש לפניו, פסקו באופן חד משמעי שאין להתחבר אל הציונים בשום עניין. גדולי ישראל אסרו ללכת לצבא בהיותו מרד נגד הקב"ה [ומה שייך פה צבא ארה"ב]. דרך אגב, החוק שעליו דיברת מאפשר הוצאת פטור וזה מה שעושים מי שמציית לדברי חכמים. וגם אם חוקי המדינה לא היו מאפשרים הוצאת פטור, עדיין אסור היה לעבור אפילו על קוצו של יוד מהתורה הקדושה. קל וחומר, כאשר השיקול המנחה את חסידי חב"ד בלכתם לצבא [לפי דבריך] הוא רצונם להתקבל אח"כ לעבודה ולהרוויח כסף באמצעות נשיאת חן בעיני המעסיקים פורקי העול. ודרך אגב, זה בכלל לא מה שמצטייר מתוך דבריו של הר' פרימן: הוא כותב בבירור כי חב"ד רואה בשירות הצבאי ערך בפני עצמו.
בנושא שז"ר: עדיין לא הבנתי כיצד אפשר להגדיר רשע ואפיקורוס בתור "חוזר בתשובה" [ואולי תפנה אותי לאותם מקורות מהם עולה שהוא היה "צדיק"].
אתה כותב גם שהוא כביכול "לא אחז מהפתרון הציוני הסופי", ובאותה נשימה אתה אומר שהוא ראה במלחמת ששת הימים "נס גלוי" ודגל במדיניות "אף שעל" של ז'בוטינסקי ושות', שזו סתירה פנימית מיני ובה.
יתר על כן, עצם האמירה שכל ויתור על שטחים הוא פיקוח נפש זו הודאה לצדקת דרכם של הרשעים וחנופה להם, שזה בדיוק כמו לומר שהם מצילי עם ישראל באמצעות הצבא והכוחניות. ובכלל, עצם זה שקוראים להצלחת המרד נגד הקב"ה בתואר "נס" מראה על סילוק דעת גמור.