המשך...
בפגישה משנת 1961 השואל הציג שאלה נוספת לר' מליובאוויטש:
"שאלה: האם מדינת ישראל יכולה להיחשב לאתחלתא דגאולה ?
הר' מליובאוויטש: לא. היא בהחלט לא יכולה להיחשב לאתחלתא דגאולה. הגאולה באה יחד עם תורה ומצוות. בתפילת מוסף לחג אנו אומרים "מפני חטאינו גלינו מארצנו", ומכאן שהמונח גאולה משמעותו מיעוט חטאים - כמה שיותר גאולה, כך פחות חטאים.
למרבה הצער, בארץ ישראל דהיום, אין אנו עדים למיעוט בחטאים. להיפך, ישנם יהודים רבים אשר היו שומרי תורה ומצוות לפני 1947, ואילו אחרי 1947, לדאבוננו הרב, הפסיקו לשמור תורה ומצוות. לגבי יהודים אלה אפשר לומר רק כי הם עברו מגלות אחת לשניה. כמו כן לצערנו הרב, אי אפשר לומר כי בארץ ישראל חל שיפור ביחס לשמירת תורה ומצוות; להיפך, חלה הרעה ברורה. לפיכך, אי אפשר להתייחס אל מדינת ישראל כאל אתחלתא דגאולה." ע"כ דבריו.
הערה שלי: אם המדינה גורמת לריבוי חטאים, לפי דברים ברורים שהוא עצמו אומר, מה ההגיון לשלוח את חסידיך לשרת בצבא של אותה מדינה ?