נחשון בן עמינדב
המפרשים תמהו על טענת ה' למשה 'מה תצעק אלי' (בשלח יד,טו) והלא ראוי לצעוק לה' שיושיע אותנו.
ויש להוסיף עוד שאלה.חז"ל (בירושלמי במס' תענית ובמכילתא דרבי ישמעאל בשלח ומובא גם בתרגום יונתן) פירשו כי הפסוקים הקודמים (יג-יד) נאמרו לכיתות שונות שעמדו על הים.וז"ל:
"ארבע כתות נעשו ישראל על הים, אחת אומרת ליפול אל הים ואחת אומרת לשוב למצרים ואחת אומרת לעשות מלחמה כנגדן ואחת אומרת נצווח כנגדן. זאת שאמרה ליפול אל הים נאמר להם התיצבו וראו את ישועת ה', זו שאמרה נשוב למצרים נאמר להם כי אשר ראיתם את מצרים, זו שאמרה נעשה מלחמה כנגדן נאמר להם ה' ילחם לכם, זו שאמרה נצווח כנגדן נאמר להם ואתם תחרישון."
ונשאלת השאלה מה באה התורה ללמדנו בזה.
אלא,כל זמן שישראל חושבים שבידם לעזור לעצמם,זה בכה וזה בכה,עדיין אינם ראויים לנס הגדול שתבוא מאת הקב"ה.וזה מה שאמר הקב"ה למשה 'מה תצעק אלי' כל זמן שישראל נעשים כתות כתות שלכל אחת יש עצה טבעית. 'דבר אל בני ישראל ויסעו' לתוך הים עד שיצעקו 'באו מים עד נפש' ואין מציל מידם של מצרים כי אם אתה ה' הוא ית' בלבדו,ואז אעשה לכם הנס הגדול.
וזה מה שבא ללמדנו הראשון שעשה זאת הלכה למעשה-נחשון בן עמידב.