ישראל קרמר
1/27/200500:54
תגובה ליואל לגבי הפניות לרב קוק (עמ' 2)
בתגובה ל: אולי תפנה אותנו לשאלה שהופנתה..
בס"ד
לא משנה באיזה עניין מדובר. ברגע שגדולים פונים למישהו בתארים וביטויים נדירים ומיוחדים כמו מה שהבאתי שכתבו גדולים על הרב קוק, ברור שמתייחסים אליו כאל גדול דור שמתבטלים בפניו שתארים וביטויים כאלה לא כותבים על גדול מופלג בתורה אלא רק על גדול דור שמתבטלים בפניו. וגדולים בוודאי שלא יכתבו תארים וביטויים כאלה למי שלא ראוי לו.
ולמשל,כאשר החזון איש פונה למישהו בתואר "מרן" ולא משנה באיזה עניין מדובר, ברור שהחזו"א שלא הפליג בתארים מתייחס אליו כאל גדול דור שבטלים בפניו (תבדוק למשל על מי בדורנו אומרים "מרן" רק על כאלה שהם מגדולי הדור כמו הגר"ע יוסף והגרי"ש אליישיב), וכך התייחס החזו"א לרב קוק, לא פחות ממה שהתייחס לגרי"ז מבריסק, לגרא"ז מלצר, לגרח"ע גרודז'ינסקי ולגרא"ב ווסרמן [וזה לא שייך מה הרב ווסרמן בעצמו אמר על הרב קוק שזה נגד דעת החזו"א] שגם אליהם פנה החזו"א בתואר "מרן", ואין לזה קשר למחלוקת בהשקפה. החזו"א לא יפנה בתואר "מרן" למי שלא ראוי לדעתו לכך.
וכך כאשר הגרא"ז מלצר פונה לרב קוק בתואר "שר התורה" ולא משנה באיזה עניין (שפירושו מי שיש לו את דרגת הגדלות בתורה הגבוהה ביותר בדור, וזה רק לגדולי הדור), ברור שרואה בו גדול דור שמתבטלים בפניו, שתואר כמו "שר התורה" מופנה רק לגדולי דור שמתבטלים בפניהם ולא לכל גדול בתורה ואפילו מופלג, והגרא"ז לא יכתוב תואר כזה למי שלא ראוי לא, ולא משנה אם חולק עליו בהשקפה. וראה עוד על יחס הגרא"ז לרב קוק ב"בדרך עץ חיים" ח"ב עמ' 490-489.
וכן ביטויים נדירים ומיוחדים כמו "כבוד קדושתו מי יספר", "מרנא ורבנא" שכתב הגאון הרב מנחם מנכין היילפרין לרב קוק, לא משנה באיזה עניין, הם ביטויים של התבטלות גמורה בפני גדולי דור שלא כותבים אותם לכל גדול בתורה וגם לגדול מופלג בתורה אלא רק לגדולי דור, והגרמ"מ היילפרין לא יכתוב ביטויים כאלה למי שלא ראוי להם, ולא משנה אם חלק עליו בהשקפה.
וכן הביטויים שכתב הגרש"א אלפנדרי על הרב קוק במכתבו לגרי"מ חרל"פ, ולא משנה באיזה עניין כמו "הכהן הגדול" ו"אלופי ישורון" לא כותבים על כל גדול בתורה ואף לא על גדול מופלג בתורה אלא רק על גדולי דור שמתבטלים בפניהם, ואין זה משנה אם חלק על הרב קוק בהשקפה.
אוסיף כאן מה שסיפר הצדיק המופלא הרב אריה לווין שאמר לו הגאון המקובל הגר"ש אליישיב שהרב קוק הוא "כליל השלמות: שלמות בגאונות, שלמות בצדקות, שלמות במחשבה ושלמות בהנהגה". "כליל השלמות" לא יכול להיות גדול מופלג בתורה אלא רק גדול דור, וכך ראה הגר"ש אליישיב את הרב קוק, ולא משנה המחלוקת בהשקפה.
בס"דלא משנה באיזה עניין מדובר. ברגע שגדולים פונים למישהו בתארים וביטויים נדירים ומיוחדים כמו מה שהבאתי שכתבו גדולים על הרב קוק, ברור שמתייחסים אליו כאל גדול דור שמתבטלים בפניו שתארים וביטויים כאלה לא כותבים על גדול מופלג בתורה אלא רק על גדול דור שמתבטלים בפניו. וגדולים בוודאי שלא יכתבו תארים וביטויים כאלה למי שלא ראוי לו.
ולמשל,כאשר החזון איש פונה למישהו בתואר "מרן" ולא משנה באיזה עניין מדובר, ברור שהחזו"א שלא הפליג בתארים מתייחס אליו כאל גדול דור שבטלים בפניו (תבדוק למשל על מי בדורנו אומרים "מרן" רק על כאלה שהם מגדולי הדור כמו הגר"ע יוסף והגרי"ש אליישיב), וכך התייחס החזו"א לרב קוק, לא פחות ממה שהתייחס לגרי"ז מבריסק, לגרא"ז מלצר, לגרח"ע גרודז'ינסקי ולגרא"ב ווסרמן [וזה לא שייך מה הרב ווסרמן בעצמו אמר על הרב קוק שזה נגד דעת החזו"א] שגם אליהם פנה החזו"א בתואר "מרן", ואין לזה קשר למחלוקת בהשקפה. החזו"א לא יפנה בתואר "מרן" למי שלא ראוי לדעתו לכך.
וכך כאשר הגרא"ז מלצר פונה לרב קוק בתואר "שר התורה" ולא משנה באיזה עניין (שפירושו מי שיש לו את דרגת הגדלות בתורה הגבוהה ביותר בדור, וזה רק לגדולי הדור), ברור שרואה בו גדול דור שמתבטלים בפניו, שתואר כמו "שר התורה" מופנה רק לגדולי דור שמתבטלים בפניהם ולא לכל גדול בתורה ואפילו מופלג, והגרא"ז לא יכתוב תואר כזה למי שלא ראוי לא, ולא משנה אם חולק עליו בהשקפה. וראה עוד על יחס הגרא"ז לרב קוק ב"בדרך עץ חיים" ח"ב עמ' 490-489.
וכן ביטויים נדירים ומיוחדים כמו "כבוד קדושתו מי יספר", "מרנא ורבנא" שכתב הגאון הרב מנחם מנכין היילפרין לרב קוק, לא משנה באיזה עניין, הם ביטויים של התבטלות גמורה בפני גדולי דור שלא כותבים אותם לכל גדול בתורה וגם לגדול מופלג בתורה אלא רק לגדולי דור, והגרמ"מ היילפרין לא יכתוב ביטויים כאלה למי שלא ראוי להם, ולא משנה אם חלק עליו בהשקפה.
וכן הביטויים שכתב הגרש"א אלפנדרי על הרב קוק במכתבו לגרי"מ חרל"פ, ולא משנה באיזה עניין כמו "הכהן הגדול" ו"אלופי ישורון" לא כותבים על כל גדול בתורה ואף לא על גדול מופלג בתורה אלא רק על גדולי דור שמתבטלים בפניהם, ואין זה משנה אם חלק על הרב קוק בהשקפה.
אוסיף כאן מה שסיפר הצדיק המופלא הרב אריה לווין שאמר לו הגאון המקובל הגר"ש אליישיב שהרב קוק הוא "כליל השלמות: שלמות בגאונות, שלמות בצדקות, שלמות במחשבה ושלמות בהנהגה". "כליל השלמות" לא יכול להיות גדול מופלג בתורה אלא רק גדול דור, וכך ראה הגר"ש אליישיב את הרב קוק, ולא משנה המחלוקת בהשקפה.