הנוסח המלא
מספר רבי שלמה כהן,תלמידו המובהק של מרן החזון אי"ש זי"ע:
"לפני כמה שנים נוסדה ישיבה באיזה מקום על ידי רב מזרחי מפורסם ואינו הגון,מחבר ספרים שלפי דעת רבינו החזו"א היו מלאים דעות כוזבות {שגרמו לו כי על אף התאכזבותו העמוקה והתמרמורותיו במכתביו על החינוך המזרחי שהתגבש בימיו,לא פרש הימנה.יצחק}
רבינו הצטער מאד מזה וחשש שישיבה זו תהיה פרצה גדולה בחומת התורה ובקש אותי לכתוב מאמר בעתונות החרדית בגנות ישיבה זו.ולעורר על הסכנה הצפויה מצד מוסד זה ששם קדוש של ישיבה נקרא עליו ועלול להטעות את הציבור.
שאלתי אותו:
הלא הרב הנ"ל הצליח למנות להנהלת ישיבתו רמי"ם מופלגים גדולי תורה {והחשוב שבהם אכן עזב את הישיבה מיד עם קבלת הוראתו של החזו"א,על אף שהרב הנ"ל הציע לו הכפלת והשלשת משכורתו.יצחק} ומה איכפת אם המוסד אינו הגון,הלא הוא אינו בא במגע עם התלמידים ואת תורתם ישאבו ממגידי השעור והמשגיחים והם נקיים מכל פגם?
אז אמר לי: שכל עיקר למוד התורה הוא לדעת ולהבין שחבוריו של הרב הנ"ל וכל מהלך מחשבותיו הם פסולים ואסורים מלבוא בקהל ה' בהחלט.
יתכן שהרמי"ם בישיבה זו ישתדלו ללמוד עם התלמידים כל התורה כולה על הצד הטוב ביותר-כמיטב יכולתם ובכוונה רצויה-אבל את העיקר הנ"ל הלא בטח לא ילמדו.ומה בצע לכל תורתם כשהעיקר חסר מן הספר?"