ציטוט-דעת הרב קוק לגבי הציונות ותקופתינו
הראי"ה קוק - אגרות הראי"ה / כרך ג' / תתק'
אחינו הציונים, מכל טפוס שהם, צריכים לדעת, כי אנו באים להוסיף לעמנו את אָמצו העקרי, בתתנו להתנועה הלאומית צביון של קודש. באהבה רבה, נקבל מהם את הצביון הלאומי הטבעי, שהם דוגלים בו, שהוא כח יפה ועדין, אבל לכלל חיים עצמיים יבוא רק בהזדרקותה של נשמת הקודש בו, אור עוז כל עולמים, חיי עם קדוש עדי עד. וזאת התנועה, להחיות את חיי העם מיסוד חייו, היא צריכה להנָתן דוקא ביד אלה שכפות רגליהם עומדות רק על מעמד הקודש, אותם אשר לבת אש חיי הטוהר אשר לדורות עולמים לא כבתה בנשמתם, מפני שלא נמכרו לעקר של הציביליזציה האלילית הזמנית. הבה נתעורר בעוז ד' ונעורר רבים עמנו, שלו' וישע נפריח בכל גבול ישראל, תנו עוז לאלהים על ישראל גאותו.
הראי"ה קוק - אגרות הראיה / כרך ב' / תצז'
הנני מוצא את עצמי מחוייב להקדים הקדמה כללית, שהנני מעירה בכל פעם שמזדמן לי הדבר לדבר ע"ד ה"מזרחי" וערכו: שיש חק אחד שהוא מחוייב, לדעתי, לחוק על דגלו, שרק על-ידו תופיע עליו אור נשמתו הפנימית, חפשית מכבלי הסתירה המכבידים עליו. החק הזה הוא: שיביע המזרחי בגלוי, שלמרות האמון שהוא מראה תמיד להציוניות הכללית, מצד שיתופו עמה בהמחשבה הלאומית והתגשמות שאיפותיה במעשה, לוחם הוא עם-זה על הסעיף היחידי החקוק בציוניות עוד מטעם הקונגרס הראשון, האומר ש"הציוניות דבר אין לה עם הדת".
החק הזה הוא עושה באמת את כל התעמולה ה"מזרחית" פלסתר, שהרי ה"מזרחי" עומד הוא נכון על ככר התורה, ודבר-ד' נר הוא לרגליו, ואנו כל שלמי אמוני ישראל יודעים אנו ברור, שרק באיכות הקישור הנאמן של האומה בכללה עם תורת-חיים שלנו, תורת ד' תמימה, תלויה היא הצלחת הציוניות והתגברות כחה מיד ולדורות, ובעזיבתה-של-תורה אין תוחלת ותקוה, וכל פרח מוכרח להיות כמק וכל שורש כאבק, - ואיך יוכל "המזרחי" לעבור בשתיקה על חק זה, העוקר את כל משאת- נפשו. ולפי דעתי העניה אין תקנה ל"המזרחי" כי-אם כשידבר בשפה ברורה, שעם כל אהבתו להציוניות בכללה, ושעם כל מה שהמעשים והדעות, הזרים והרחוקים, של רבים מהציונים, לא יוכלו לגרום לו כל נסיגה-לאחור וכל חלישות-כוח מלהרפות עבודתו השקודה על ככר התחיה הלאומית בארץ-אבות ביחוד, בכל זאת על החק המחפיר הזה הוא נלחם בכל כח, ולא ישקוט ולא ינוח עד אשר יורידוהו מעל במת הציוניות, ותחתיו יוחק חק לישראל כמו שהוא באמת, "זכרו לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור, אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק, ויעמידה ליעקב לחק, לישראל ברית- עולם. לאמר לך אתן ארץ כנען חבל נחלתכם". ההתנגדות הנמרצה להחוק ההורס הנ"ל מוכרחת היא להיות בולטת מכל פנותיו של "המזרחי". היא צריכה להיות חרותה בתור מוטה קצרה על כל גליון מגליונותיו הרשמיים, היא צריכה להשנות אלפי-אלפים פעם, בכל כנסיה בין חדשה בין ישנה. האמת הנצחית הזאת לא תוכל להפסיק מתעמולתה, עד אשר תעמוד בבטחה על מכונה, שאז הכל יכירוה, ותהי לנחלה לישראל.
הראי"ה קוק - אורות- אורות התחיה / ט < עמוד סג' >
הַיָּחִיד הַפְּרָטִי יָכוֹל לְנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מִמְּקוֹר הַחַיִּים, לֹא כֵן הָאֻמָּה כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל כֻּלָּהּ, עַל כֵּן כָּל קִנְיָנֶיהָ שֶׁל הָאוּמָּה, שֶׁהֵם חֲבִיבִים עָלֶיהָ מִצַּד רוּחָהּ הַלְּאֻמִּי, כֻּלָּם רוּחַ אֱלהִים שׁוֹרָה בָּם: אַרְצָהּ, שְׂפָתָהּ, תּוֹלַדְתָּהּ, מִנְהָגֶיהָ. וְאִם הִמָּצֵא תִּמָּצֵא בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים הִתְעוֹרְרוּת רוּחַ כָּזאת, שֶׁיּאמְרוּ כָּל אֵלֶּה בְּשֵׁם רוּחַ הָאֻמָּה לְבַדָּהּ, וְיִשְׁתַּדְּלוּ לִשְׁלֹל אֶת רוּחַ אֱלֹהִים מֵעַל כָּל הַקִּנְיָנִים הַלָּלוּ וּמִמְּקוֹרָם הַגָּלוּי שֶׁהוּא רוּחַ הָאֻמָּה, מַה צְּרִיכִים אָז צַדִּיקֵי הַדּוֹר לַעֲשׂוֹת? לִמְרד בְּרוּחַ הָאֻמָּה, אֲפִלּוּ בְּדִבּוּר, וְלִמְאס אֶת קִנְיָנֶיהָ, זֶהוּ דָּבָר שֶׁאִי-אֶפְשָׁר: רוּחַ ד' וְרוּחַ יִשְׂרָאֵל אֶחָד הוּא. אֶלָּא שֶׁהֵם צְרִיכִים לַעֲבד עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה לְגַלּוֹת אֶת הָאוֹר וְהַקּדֶשׁ שֶׁבְּרוּחַ הָאֻמָּה, אֶת אוֹר אֱלֹהִים שֶׁבְּתוֹךְ כָּל אֵלֶּה, עַד שֶׁכָּל הַמַּחֲזִיקִים בְּאוֹתָן הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבָּרוּחַ הַכְּלָלִי וּבְכָל קִנְיָנָיו יִמְצְאוּ אֶת עַצְמָם מִמֵּילָא, שֶׁהֵם עוֹמְדִים שְׁקוּעִים וּמֻשְׁרָשִׁים וְחַיִּים בְּחַיֵּי אֱלֹהִים, מֻזְּהָרִים בִּקְדֻשָּׁה וּבִגְבוּרָה שֶׁל מַעְלָה.