יש הרבה להאריך העליתי רק מעט מהתשובות:
תשובה שניתנה כאן בעבר:
הבעיה בדברים הנוגעים לכפירה היא מצד הדעות וכך אפילו שמדקדקים קלה כבחמורה יכול להיות שחושבים דברי כפירה (כמו שיתכן שאדם ילמד דף יומי יחזור עליו עשר פעמים ועדיין אומר הלל ביום העצמאות בגלל סברות שנובעות מדברים הנוגעים לכפירה ולא שהוא אשם הוא חונך במסגרת ציונית-דתית). לגבי השבבניקים- אכן מדובר בתופעה כואבת. אבל לא מובנת השאלה. הרי מה שעושים השבבניקים בגלל שיצאו מהמסגרת עושים צעירי וצעירות הצבור הדת"לי בתוך המסגרות הפורמליות של בני עקיבא ועזרא, בבתיהם וברחובות מבלי שאף אחד לא יכנה אותם כלל שוליים אלא אדרבה הם מיטב הנוער. הדעות הפסולות שמקוננות בראשי השבב"ניקים הם הדעות של הר"מים וראשי הישיבות אצל הציבור הד"ל והחרד"ל!!שב"בניקים מרימים יד איש על רעהו בסערת רגשות ובהעדר חינוך.בעוד שבצבור הדת"לי ראשי הישיבות שולחים נערים לתגרות עם שוטרים תוך סכון חייהם מתוך דעה צלולה ובקור רוח... יתרה מזו-גדולי התורה של הצבור החרדי חוזרים כל הזמן על המצב הירוד של הדור וערים לתופעות השליליות שיש בצבור. מי שמוגדרים גדולי התורה של הציבור הדת"ל למרות הירידה הגדולה משקרים ומרדימים את הצבור במשפטים טפשיים כמו "אנחנו כל הזמן מתקדמים, יש יותר ישיבות, אנחנו כבר בגאולה..." . ועל כולנה- חלק גדול מהתדרדרות ברחוב החרדי נובע מהבלבול שהצה"ד הכניסה למחנה עולם התורה כאילו שגם ציונות דתית זה זרם ביהדות, ומהעובדה שדרשני רבני ומורי הדרך בציבור הד"ל הלבישו בגדי שבת וחג לערכים חילוניים נטו וגרמו להטעות ולהכשיל חלק גדול של הצבור החרדי ולטשטש את דמותה של היהדות השרשית. אמת שגם אצל הציבור החרדי כציבור האופנה העכשווית חודרת ופוגעת בדברים חשובים ויסודיים אך החרדי אשר הולך שבי אחריה יודע כי סוטה הוא מדרך הישר ולבו נוקפו ואילו אצל הדתי לאומי לא נראית כלל הסתירה בין הדברים וזה מה שבולט. לעומת הקלקול של השבבניקים שנובע מנפילה הקלקול בציבור הדת"ל נובע מתוך "התורה הדתית לאומית". הוא הולך לצבא מתוך דמיונות שיהושע בן נון קרא לו ושיש כאן "מלחמת מצוה" של כבוש א"י... כשתשאל אותו לפשר התלהבותו מכדורגל או מכדורסל הוא יאמר לך כי גם הרמב"ם כותב שצריך לשמור על גוף בריא... {ועוד ראה כאן באתר (מאמר הנקרא "עד דלא ידע בין תלמוד תורה להלכות קולנוע- עוד על סלוק הדעת מבית בוגרי מרכז הרב..") שאברך דת"ל שלמד תשע שנים ב"מרכז הרב" מתוך לימודו בכתבי הר' קוק מגיע למסקנה להגיע לעולם הקולנוע} וכשתשאל דת"ל לפשר נוכחותו במופע של זמרים חילוניים הוא יגיד לך "אל תפרוש מן הציבור" ו"לעולם תהיה דעתו של אדם מעורבת עם הבריות"... והכי חמור שבציבור הד"ל והחרד"ל תמצא את העירבוביה הזו לא רק אצל שולי החברה אלא אצל העומדים בראשה (את תמונת האפיקורס חובב הנצרות הרצל תמצא על שלחן העבודה של הר' צבי יהודה קוק ליד תמונת ה"חפץ חיים" והוא נחשב עד היום אצל החרד"לים לא פחות מ"גדול הדור")
לגבי שנאת חינם: השנאת חינם היא העלמת עין למי שיודע וכפי שמסביר הגר"י אייבשיץ (יערות דבש ח"א דרוש י) "ולכן מה שאמרו חז"ל (יומא ט:) כי בבית שני היה עון שנאת חנם, הכונה כי זהו שרש המרי, כי על ידי כך באה כל הרעה הזו, וזהו החלי, כי היותם שותקים בעוברי עבירה על ידי כך יסובב כי פשתה הרעה, מרעה אל רעה יצאו, וגברו המינים וצדוקים ואפיקורסים ימ"ש. באמת רוב המוני עם, הן לומדים הן אינם לומדים, חושבים כי לא יאות להוכיח רק לרב ומורה, אבל איש אחר לא נאה לו להוכיח לעמיתו, וזהו שקר כאשר דרשתי פעמים רבות, שטועים אתם בזה. אדרבה אם רב יוכיח יאמרו אין כל אדם יוכל להיות רב ומורה, ומי כמוהו עושה וזה יאמר כך וזה כך ויתלוצצו על הרב אבל אם איש כערכו יוכיחו ויאמר לו: 'מה תחשדני גם לי לבב כמוך להיות כמוך רק הדבר רע לשמים וכהנה ולמה לא תחוס על נפשך ולמה תמרה פי קונך' ידעתי כי דברים כאלה, יותר יפעלו מכל תוכחות שלי מימים ימימה, ולכך אמרו חז"ל (אבות) 'עשה לך רב וקנה לך חבר' כי חבר יותר צריך מרב, עד שתקנה אותו בכסף מלא, וחס וחלילה להתחבר לרשע, וחבר פועל יותר מעשרה רבנים, והמוני עם נמנעים מזה, וחושבים פן יצחקו עליהם, ויאמרו מי שמך לרב מוכיח, כאשר באמת רבים מתלוצצים ואומרים ראה זה דבר חדש, זה נעשה מוכיח בין לילה היה וכו`, וכדומה מדברי ליצנות ושטות. אבל מי האיש החכם ויבן את זאת, שיותר שישחקו עליו צעירים, יותר שכרו מרובה, וסוף דבריו לעמוד, ודבריהם יהיו כעלה נובל, וכבר נודע מאמר עקביא (עדיות ה, ו) 'מוטב שאהיה שוטה כל ימי, ואל אהיה רשע שעה אחת לפני המקום', ואין השחוק שוה כשבח ושכר שיש לו אצל הקב"ה, כמבואר בזוהר, כי כאשר ישראל מתפללים בצבור, ומסיימים ברכת מחיה מתים, כרוז קאי מאן הוא גברא דמשגיח להוכיח חוטאים, ולהדרם לפולחנא דמלכא קדישא, ובא מלאך ומביא דמות דיוקן של איש כזה, ע"ש שמפליג בגודל השבח ויקר ושכרו הרבה מאוד, וא"כ מה חשוב השחוק והבזיון שיש לו בעולם הזה, ומה ערך יש לו נגד השכר ועשיית רצון קונו ונחת רוח ליוצרו, אשרי אדם יחזיק בו" עכ"ל