יהודי
12/22/200905:19
הפרסום לא היה בתום לב
יש כאן נסיבות מחמירות כי הפרסום לא היה עניין תמים ולא היה עניין מקרי. המכתבים פורסמו בקונטקסט מסוים שנועד להציג את השקפותיו הכפרניות של הר' קוק כאילו היו מקובלות על גדולי ישראל. ולכן, יש בעצם הפרסום הזה [נוסף על היותו נגד חרם דרבינו גרשום] גם מרכיב של זדון והולכת שולל [והלא נצטווינו "ולפני עיוור לא תשים מכשול"]. לענ"ד, יש כאן גם עניין של הצדקת רשע, מתן עדות שקר והדחה לחטא.