לקט מדברי רבותינו ז"ל...
שהזכירו את שלשת השבועות הלכה למעשה:
הרמב"ם באגרת תימן:
"ולפי שידע שלמה ע"ה ברוח הקודש שהאומה הזאת בארץ זמן גלותה תפצר להתנועע בלא עתה הראויה ויאבדו בשביל זה ויבואו עליהם צרות, והזהיר מלעשות זה והשביע האומה על דרך משל ואמר השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ ואתם אחינו אהובינו קבלו עליכם שבועתו ואל תעירו את האהבה עד שתחפץ. ובורא העולם במדת רחמים יזכור אותנו ואתכם לקבץ גליות נחלתו וחבלו לחזור בנועם ה' ולבקר בהיכלו ויוציאנו מגיא הצלמות אשר הושיבנו בו. ויסיר מחשך עינינו ומאפל לבנו ויקיים בימינו ובימיכם העם ההולכים בחושך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם. ויחשיך באפו ובעברתו על כל הקמים עלינו. ויאיר מחשכינו כאשר הבטיחנו כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה."
-הרמב"ן בספר הגאולה (עמ' רע"ד) "ואם תאמר שהיה רשיונו [של כורש לעלות] על הכל, לא רצו שאר השבטים לעלות, שלא אבו לדחוק את הקץ,שידוע היה אצלם כי פקידת שבעים שנה לבבל נאמר ולא עליהם".
-רבנו בחיי בראשית לב ח:
אבל במלחמה אי אפשר שנאמר השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו'. השביעם שלא להתגרות מלחמה עם האומות.
-המהר"ל בספרו נצח ישראל סוף פרק כד:אף אם יהיו רוצים להמית אותם בעינוי קשה,לא יהיו יוצאים ולא יהיו משנים בזה(משלש השבועות).
-אוה"ח הק' ויקרא כו לג:
ואתכם אזרה וגו' יתבאר הכתוב על דרך אומרם ז"ל במסכת כתובות (קיא) שהשביע ה' את ישראל שלש שבועות, א' שלא יעלו בחומה, פירוש ביד חזקה, ואחד שלא ימרדו באומות העולם וכו', עד כאן:
והוא מאמר ואתכם אזרה בגוים, כאן רמז לב' דברים, אומרו אזרה שלא יעלו בחומה, בגוים שלא ימרדו בגוים, ואומרו והריקותי אחריכם חרב, יתבאר על דרך שאמרו שם וז"ל אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל אם אתם מקיימין השבועה מוטב ואם לאו אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה, עד כאן:
והוא אומרו והריקותי אחריכם חרב, שתהיה חרב מרוטה לפניכם אם לא תקיימו גזירת זרוי בגוים כנזכר יהיה בשרכם וגו', ואומרו עוד והיתה ארצכם וגו' חרבה, הוא נתינת טעם על הדבר, למה יחפוץ ה' בזרוי בגוים, כדי שתהיה ארץ שממה וערים חרבות כדי שאז תרצה הארץ וגו', לזה צריך שתהיו אתם בארץ אויביכם, והוא אומרו ואתם בארץ וגו':
-משך חכמה בראשית נ כד:
פקד יפקוד אתכם והעלה אתכם כו' - הנה למדם כי לא יעלו בחומה (כתובות קיא) עד בוא נביא מהשי"ת ויאמר פקד כו' וזה למוד לדורות שלא יעלו מעצמן ולא כמו שעשו בני אפרים שהקדימו הקץ. (מכילתא בשלח יז) וגם אם יאמר להם הנביא שיעלו לארץ אחרת הוא נביא שקר רק שיאמר שיעלו לארץ אשר נשבע לאבותינו וכמו שהיה במשה רבינו ודו"ק.
בספר פרי צדיק (להגה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין): בן כוזיבא נהרג על שעבר על שבועת שלא יעלו בחומה.
-אהבת יהונתן(הפטרת ואתחנן,הוצ' ירושלים תשכ"ו עמ'140):
כנסת ישראל צוחה באלה ובשבועה אם תעירו ואם תתעוררו את האהבה,נגד קיבוץ ישראלי,באם שהכל נועדו יחדיו לילך לירושלים וכל האומות מסכימים,אפילו הכי צוחה שחלילה שתלך שמה,כי הקץ סתום.או מחר יחטאו ומוכרחים לגלות פעם שנית ח"ו,ואחרון קשה מן הראשון ולכך ביקשה שלא ילכו עד שתחפץ;ר"ל עד שיגיע הזמן שימלא כל הארץ דעה.ומשם והלאה הבטיח עילת כל העילות שלא יהיה נעדר מן האומה הישראלית כלום,וזה הזמן האמיתי שיבא במהרה בימינו אמן.
-מגדל עוז להיעב"ץ-בית מדות-עלית טבע:
ז) טפשים מתעתעים כבן כוזיבא כדוד אלמוסר רש"ם ורא"ל. וזולתם, המשתמשים בהשבעות וקבלה מעשית, פתאום עברו ונענשו, אע"פ שהיתה כוונתם לטובה, ולא עברו תורות, לא נתקו מוסרות, מ"מ עברו על השבועה שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ידחקו את הקץ, הן המה היו לצור מכשול ולאבן נגף לבני ישראל, לעורר עליהם קנאת ושנאת האומות, ולהרחיק מהם השגחת השי"ת הנפלאה אשר לא סרה להראות כחה בגלות החל הזה, להקים על סלע רגלינו נגד כל הקמים עלינו בכל דור ודור לכלותינו והקב"ה מצילנו, ואיך יתכן לחבוש להתיר עצמו לכבוש המלכות ע"פ עצת נפתלים נמהרה, יועצי עצה נבערה, על אלה הכתות והדומים נאמר ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם וגו' כי עוד למועד, ואשרי המאמינים בני המאמינים בני אברהם יצחק ויעקב ולא יחישו, לא יהרסו לעלות בחומה, את שלום העיר אשר הגלו שמה ידרשו, ויחלו את פני ה' להשיב שבותם, לא יתנו דמי לו יתחננו ויבקשו, ונעתר להם ורפאם לקבץ נדחיהם אחד באחד יג