שליחת תגובה להודעה בפורום

שלום ינון!

להלן התיחסות לשאלותיך.

1.      לכל השאלות ששאלת אודות שלשת השבועות תמצא מענה מפורט בדברי קדשו של מרן האדמו"ר מסאטמר במאמרו "שלש שבועות" אשר בספרו "ויואל משה". נשמח לשלוח לך את הספר חינם אם אין לך גישה אליו. גם לגבי החלטת האו"ם תמצא שם התיחסות ואתה יכול לעיין בעצמך בהחלטות האו"ם מה-29 בנובמבר 1947 ולראות שם מפורש שהוחלט לשלוח משלחת שתעמוד מקרוב על המצב בא"י ורק אח"כ יוחלט כיצד לחלק את הארץ בין היהודים לערבים. ראשי הציונות הכריזו על הקמת המדינה לפני שמשלחת זו הגיעה לארץ מחשש שהחלטותיה של המשלחת תהיינה לרעתם. וחוץ מזה-האם רבני הצה"ד קבעו בהתיחסותם לא"י כי הכל צריך לעשות ברשות האו"ם?! א"כ, גם אם תגיד שהחלטת האו"ם משמעותה "רשות האומות" הרי שכל פעולה המנוגדת להחלטות האו"ם הינה עבירה על שלשת השבועות כך שבין כך ובין כך עוברים כאן על השבועות. דבר נוסף, כשמדינה שולחת נציג לאו"ם זה לא אומר שהיא מתחייבת לבצע את כל ההחלטות שיחליט האו"ם. גם מדינת ישראל לא פועלת עפ"י כל ההחלטות שהחליט האו"ם לגביה. אבל כל זה אינו נוגע כלל למעשה וכפי שמסביר ה"ויואל משה" שם וגם אם האו"ם מקבל החלטה פה אחד כנגד האומה שאנו נמצאים במחיצתה אין לנו רשות למרוד באומה זו [ובטח שאין רשות לשפוך דם של יהודי אחד בשביל עצמאות מדינית].

2.      ודאי שיש מצוה של ישוב א"י בזמננו. הצה"ד תמיד מנסה להציג את ההתנגדות לציונות כבאה מחמת התנגדות למצות ישוב א"י אך אין בכך שמץ של אמת ואדרבה מצות ישוב א"י כפי שבאה לידי ביטוי בתורה, בחז"ל, בראשונים ובאחרונים עומדת בסתירה מוחלטת לאופן שהתנועה הציונית התיחסה לישוב א"י כפי שמובא ב"דת הציונות". גם על כך תוכל לקרוא בצורה מקיפה בספר "ויואל משה" במאמר ישוב א"י שם מפורטות שיטות הראשונים והאחרונים בענין זה.

3. א. באשר לגמרא בברכות כבר כתב הרמב"ם בהלכות מלכים (פי"א ה"א) וז"ל: "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל, וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם, מקריבין קרבנות, ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה, וכל מי שאינו מאמין בו, או מי שאינו מחכה לביאתו, לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו, שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה', ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. ע"כ.

הרי לך ברור כי כל פסוקי הנביאים הבאים בענין קבוץ גלויות ובכללם הפסוקים המובאים בגמ' במגילה שם לא מדברים כי אם על קבוץ גלויות ע"י משיח וכן הוא בכל מקורות היהדות המדברים מענין זה ללא שום חולק. כך שלביאת יהודים לא"י בין מעט ובין הרבה ללא משיח אין שום קשר לענין קיבוץ גלויות [כי קבוץ גלויות אין משמעותו רק נוכחות פיזית בארץ כי אם שיודע לאיזה שבט הוא שייך, ויחוס כל אדם מישראל לשבטו ייעשה רק ע"י המשיח כמו שכתב הרמב"ן במאמר הגאולה].

כך שכל מי שמנסה להתאים את הפסוקים המובאים בנביאים על קבוץ גלויות לענין מצבנו כיום מגלה פנים בתורה שלא כהלכה בדבר הנוגע ליסודות האמונה ועתיד ליתן על כך את הדין.

דבר נוסף- בשום מקור ביהדות מתוך המקורות הרבים העוסקים בסדרי הגאולה העתידה בנגלה ובנסתר לא מתואר מצב של "הנהגה חילונית" כחלק מתחילתה של הגאולה. הדבר היחיד המוזכר הוא שבסוף הגלות מעבר לשעבוד לאומות העולם [ובפרט אדום וישמעאל] יהיה שעבוד פנימי בתוך עם ישראל של כשרי עם ישראל והתלמידי חכמים לערב רב. שעבוד זה מוגדר כקשה הרבה יותר מהשעבוד לשבעים האומות ולא בהתחלת הגאולה אלא כזמן הקשה ביותר של הגלות וכמו שכתוב בתיקוני זוהר [בתיקונא שתיתאה מתוך אחד עשר התיקונים הבאים בסופו] וז"ל: "כי הנה הסתו עבר שולטנו דשאר ממנן דאומין הגשם חלף הלך לו שלטנותא דערב רב בההוא זמנא יימא לגבה שובי שובי השולמית". כלומר כל מה שסבלנו מאומות העולם הוא רק בבחינת סתו אך הסבל מהערב רב הוא בחינת גשם הקשה יותר מן הסתו וכמו שכתב שם הגר"א בביאורו וז"ל: "דערב רב קשין יותר מאומות העולם שהם גשם טורד לישראל והן אשת מדינים שהן יגרו מדון תמיד בין ישראל לאביהם שבשמים

ב. מה שפירשת את "השבת המשפט" כחזרה מהנהגה חילונית למשפט התורה הוא חוכא ואיטלולא. וכי הרבנות החילונית הראשית תקנה ברכה זו? הרי הברכה נתקנה ע"י אנשי כנסת הגדולה בתקופה שלא היו כלל חילונים בעם ישראל ואף אם היו כותים וכד' מכ"מ המשפט לא היה מסור בידם ועיי' בפסיקתא שכתוב שם שפי' השיבה שופטינו כבראשונה הכוונה למשה רבנו ואהרן הכהן ולכן התפללו על זה בכל הדורות גם ששלטון התורה שלט ללא מצרין בקהילות ישראל בעולם כולו.

ג. מה שכתבת "שהמצב הדתי מקום המדינה רק השתפר וברוך ה' אנחנו רואים תנועות חזרה בתשובה גודלות באיכות ובכמות, והמצב הרבה יותר טוב מאשר המצב בקום המדינה" אינו נכון כלל. מבחינת יחס המדינה ליהדות המצב כיום גרוע בהרבה מאשר בקום המדינה. סמכותה של הרבנות החילונית הראשית קטנה בהרבה מאשר בק