תשובה למכתב גלוי...
לכותב החפץ בעילום שמו שלום וברכה!
אתייחס באופן ישיר למה שנראה ממכתבו כטענות כלפי הספר ולא לכל מיני השערות שכל קשר בינן לבין המובא בספר דת הציונות מקורו בדמיון הכותב או בחוסר הבנתו את הנכתב בספר.
א. כב' היטיב להבחין בהבדלים בענין הגישה לר' קוק בין המובא בחלק א' למובא בחלק ב' אך הפירוש שנתן להבדלים אלו בדוי מן הלב ואין לו כל קשר למציאות. הסיבות האמיתיות להבדלים אלה הנן שתיים ואפרטן:
- כל הנושאים ובכללם סוגית הר' קוק באו בחלק א' בצורה מתומצתת כדי לתת תמונה כללית על הנושא שתספיק לרוב הקוראים להבין כי דרכה של הצה"ד ובכלל זה דעותיו של הר' קוק אינן עולות בקנה אחד עם דעת התורה המסורה לנו ממשה רבנו ועד גדולי דורנו ומקורה בדיעותיהן של משכילי דורו של הר' קוק ולכן הרוצה לחיות חיים המבוססים על דעת תורה מחוייב לשמור מרחק מדרך זו ומרבנים המשוייכים אליה.
- בכתבי את חלק א' של "דת הציונות" הסתמכתי בעיקר על המובא בספר "האיש על החומה" בגרסתו המקוצרת "בדור תהפוכות". לאחר פרסום הספר יצא לאור מחדש הספר "מרא דארעא ישראל" חלק ב' וכן הגיעו אליי מקורות רבים נוספים אודות סוגיית הר' קוק ובראשם חלק ג' של סדרת הספרים החשובה "משכנות הרועים" אשר שפכו אור רב נוסף על סוגיה זו. כ"כ זכיתי להכנס ולשמוע דברים בע"פ מכמה מגדולי הרבנים בדורנו. מתוך החומר הרב פרסמתי בחלק ב' של "דת הציונות" רק מה שהיה נחוץ להבהרת הדברים שהובאו בחלק א' או מה שהיה נחוץ כמענה לשאלות שהגיעו אלינו ע"י קוראי חלקו הראשון של הספר. וגם דברים אלו פורסמו לאחר שעברו את מבחן התועלת בזמן הרב שהיו מפורסמים באתר האינטרנט לפני צאתו לאור של חלק ב'. וב"ה פקחו הדברים עיני רבים הן מהצבור הדת"לי והן מהציבור החרדי שניזון משמועות לא מוסמכות וחסרות בסיס ומספרים שהביאו דברים הרחוקים מן האמת ומן הדיוק.
ב. לגבי מה שכתבת "אבל משהגיע חלק ב' לידי נדהמתי מדברי החירוף שכתבת כנגד הרב קוק". הדברים שהובאו אודות הר' קוק הם דברי גדולי דורו ומי שמכנה דעת תורה של גדולי ישראל בתואר "חירוף וגידוף" הוא המחרף ומגדף את רבותינו גדולי ישראל ובמומו פוסל אחרים. וכל שכן כשרוצה לדחות דבריהם בקש בטענות הבל שמעולם לא נשמעו בבית המדרש כשבאים לחלוק על דברי חכם. ועל תשובות שנכתבו אודותיו הלכה למעשה אומר שזה "מגוחך" ומתמונה התלויה על קיר רוצה לקבוע הלכה למעשה [?!] ובה בשעה שמאשימים אותו [את הר' קוק] גדולי ישראל באפיקורסות, גילוי פנים בתורה שלא כהלכה ועוד האשמות רבות אחרות המקבלות חיזוקים רבים מדיבוריו ועוד יותר ממעשיו באופן הגלוי לכל מבקש אמת בא לבטל דבריהם עם סיפורים שאפילו לא טורח להביא להם ביסוס כמו שתמונתו היתה תלויה במקום פלוני או ששמש סנדק במקום פלוני [ואף אם היו מבוססים וכי יש בתלית תמונה שלו או היותו סנדק מעשה לסתור דעת תורה של ענקי עולם שחרצו דינו בצורה נחרצת?! אתמהה]. רוצה אתה לדון לגופו של ענין?! גש בבקשה לתלמידיו ולבניו של הגרש"ז אויערבך שיסבירו לך כיצד אדם "קדוש" מניח לבנו בהיותו נער צעיר להתרועע ולהתכתב עם גדולי אפיקורסי דורו [כדוגמת י.ח. ברנר]. כיצד אדם "קדוש" מכריע לבד בשאלות ציבוריות כה כבדות משקל לדורות בה בשעה שיש לו האפשרות ליטול עצה מגדולים ממנו בעשרות שנים בארץ ובחו"ל?! כיצד אדם "קדוש" בודה מלבו יהדות שגם לכופרים גמורים בעיקר יש בה מקום? כיצד אדם "קדוש" מכנה הזיות של משומד אתאיסט כמו הרצל בתואר "חזיון" ומתפלפל הלכה למעשה כיצד להוציא לפועל חזיון זה [באופן שאפילו תלמידיו אוספי אגרותיו השמיטו דבריו מן האגרת מחמת הבושה הגדולה שיש בדברים לרבם]? כיצד אדם "קדוש" מוסר בידי שונאי תורה ואפיקורסים מוצהרים נכסים כה חשובים לשמירת היהדות לדורות כמו מוסד הרבנות והנהגת הקהילות נגד דעת כל גדולי דורו? כיצד אדם "קדוש" מחזק ידי אפיקורסים על מנת שקרקעות א"י יעברו לבעלותם בה בשעה שההלכה אוסרת עליהם לדור בא"י? כיצד יתכן שאדם "קדוש" מצליח להוציא חוו"ד כה שלילית כלפי ספריו מגדולי דורו עד כדי הגדרתם כ"כתבי מינות" [והם בשעתו לא ראו אלא מעט מן המעט ממה שכתב וכיום נתפרסם הרבה יותר מדיעותיו הכוזבות והמסוכנות באופן שגם נתקיים בגדולי ישראל שיצאו נגדו "איזהו חכם הרואה את הנולד"]? ועל כולנה- כיצד אין פומביות ל"קדושתו" בכתבי הגרש"ז אויערבך או בניו ומדוע אין דריסת רגל לתורתו בכל בתי המדרש שלהם חרף "קדושתו" הנשגבה עד כדי כך שתלמידיו צריכים להשתמש בתארי חנופה שנשלחו לו ולרכזם בספר כדי ל"הוכיח" את גדלות רבם [מבלי שבקשו רשות מכותבי המכתבים להדפיס את מכתביהם בניגוד לחרם דרבינו גרשום] תחת אשר מאז ומתמיד תורתם של גדולי ישראל היא שהכריזה על גדלותם ולא תארי כבוד כאלה או אחרים. כשתחזור אלינו עם תשובות רציניות ומוסמכות לשאלות אלה תוכל להוסיף להן גם סיפורים על סנדקאות ותלית תמונות ונשמח אם צריך לתקן את האמור בספרנו. ללא תשובות רציניות לשאלות אין בסיפורים אלה ולא כלום [זולת תמיהה על אלו שאודותיהם הם מסופרים במדה והם בכלל נכונים ועליהם נטל הראיה לתרץ מעשיהם.] ומה שכתבת אודות מרן החזו"א רחוק מאד מן האמת כידוע מפי תלמידו המובהק רבי שרגא פייבל שטיינברג זצ"ל [וכבר הבאנו כאן באתר דברי הגאון רבי אהרן ישעיה רוטר שליט"א ש"פאר הדור" אינו ספר מוסמך בכל הנוגע למרן החזו"א]
ובנוסף לכל, הספר עבר ביקורת של ת"ח מופלגים המוכרים היטב בעולם התורה וגם קבל ברכת