שליחת תגובה להודעה בפורום

להלן שני ציטוטים מלאים של דעת הרה"ג יצחק יוסף מיוסדים על דברי פאר הדור הגר"ע יוסף אביו.  

א. בילקוט יוסף ח"ג (ברכות) עמ' תקס"ז בהערה א במהדורה שנת תשנ"א כתוב בסוגריים מרובעות: "והנה בשו"ת יביע אומר הנ"ל לא התייחס לעצם השאלה אם ראוי לומר הלל ביום העצמאות או לא, לאור המצב הרוחני הירוד במדינה זו, כי היצר הצורר היה בעוכרינו להסות את עם ישראל מדרכי ה' בעוונות הרבים, ורבים מיהדות המזרח המפוארת שהגיעו לארץ יראי שמים ותמימי דרך, הסיטום כאם מדרך ה', והעבירום על דתם כפי שנודע ואכמ"ל".

 

ב. בספר כיבוד אם ואב שנת תשס"ה גם מהרה"ג יצחק יוסף בעמ' תקט"ז-תקי"ז תחת הכותרת "היחס לצבא ולמדינה בזמן הזה" כותב וזת"ד (ציטוט מילה במילה!): "... וכפי הידוע היו גדולי תורה שבזמנו ראו בהקמת המדינה על ידי הציונים החילוניים כ"אתחלתא דגאולה", וראה בספר התקופה הגדולה להר"מ כשר (עמודים שעד-שעח) שהביא כרוז דעת תורה שחתומים עליו רבים מגדולי הדור ההוא, הקוראים את הקמת המדינה בשם "אתחלתא דגאולה". ובפרט כאשר ראו את קיבוץ הגלויות אחר החורבן הנורא שהיה בשנות השואה האיומות ה' ירחם. ובודאי שיש חובה להלל ולשבח את הבורא יתב' על החסדים שעשה עמנו בקיבוץ גלויות נפלא שאנו עדים לו. אך כנגד זה רבים מגדולי הדור ראו בהקמת המדינה על ידי כופרים ורשעים כדבר חמור מאד שגרם להעברה על הדת בעוה"ר, ורבבות רבבות עזבו את הדת בעוה"ר עם עלייתם לארץ בקום המדינה, [וגם יתכן שהקמת המדינה גרמה לשפיכות הדמים יותר ממה שהיה עד הקמת המדינה, בצירוף כל המלחמות והפיגועים שהיו אז הקמת המדינה. ולדעת רבים הקמת המדינה לא היתה מונעת את השואה האיומה ח"ו, שאם הקב"ה היה גוזר חלילה שהצוררים ימ"ש יכנסו לאר"י לא היו יכולים להם גם אם היתה מדינה, והכל בגזרת הבורא, ואין מאתנו יודע מה]. ויש שהמשילו את ענין הקמת המדינה להורים שהיו חשוכי בנים במשך שנים, ולאחר הרבה תפלות וטיפולים קשים ביותר זכו לבן, אבל הבן היה פגום בשכלו, כך שעם כל השמחה העצומה על היוולד הילד, השמחה היתה מהולה בצער גדול על כך שהולד נולד פגום בשכלו. וכך בהקמת המדינה שבעצם קיבוץ הגלויות לארץ היה ענין גדול ובפי ספק שהיתה בזה יד ההשגחה לקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ, אך לא אל הנער הזה התפללנו, לאחר שאנו עדים להתדרדרות מוסרית מדהימה, המיתרנות גוברת וההתפרקות משתוללת בראש כל חוצות, חוסר צניעות נורא ואיום, ספרי פורנוגרפיה וסרטים מבישים בקולנוע ובטלויזיה, ועל הכל שמאות אלפי ילדי ישראל מתחנכים במוסדות חילוניים, ולומדים שם להתנכר לכל קדשי ישראל, ולפנות עורף לצור מחצבתם, ולהיות ככל הגוים בית ישראל, עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות, בורות נשברים אשר לא יכילו המים, הלזה קוינו וצפינו במשך כאלפיים שנות הגלות, והרי כתב הרמב"ם (בפרק ט מהלכות תשובה הלכה ב'): לא נתאוו ישראל לימות המשיח אלא כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להם לעסוק בתורה ובמצות כראוי, ובימי המשיח תרבה האמונה והדעה והחכמה והאמת, שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים, כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם. ע"כ. ועדיין שכינתא בגלותא, ואין כאן אתחלתא דגאולה, אלא סוף הגלות, וכמו שביאר כ"ז בשו"ת יביע אומר ח"ו (חאו"ח סי' מא). ואמנם בשנים האחרונות ב"ה אנו עדים גם לגל גדול של חזרה בתשובה, ונתקיים בנו הנה ימים באים לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דבר ה'. אך עדיין הדרך רבה לפנינו להגיע אל המנוחה ואל הנחלה באמת, הן מבחינה מדינית וצבאית והן מבחינה מוסרית ורוחנית. והוא רחום יכפר עוון...". ע"ש שביאר באורך כי גם אם נגיד שיש מלחמת מצוה בני תורה פטורים לגמרי כי "ומה שאמרו פיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה, היינו שכבא לידו עניןם של פיקוח נפש, אבל לא שחייבים לילך ולהציל ולהפסיק מלימוד תורה" לאור זאת פסק לא ללכת לישיבת הסר או צבא גם אם הוריו מצווים עליו ללכת.

 

בברכה,