אתחלתא דגאולה בתקופתינו, האומנם?!
הגמ' במגילה מביאה את סדר הברכות בתפילת שמונה עשרה:
מגילה י"ז ע"ב
תנו רבנן: מנין שאומרים אבות - שנאמר "הבו לה' בני אלים" וכו'..וכו'..
ומה ראו לומר "גאולה" בשביעית? - אמר רבא: מתוך שעתידין ליגאל בשביעית, לפיכך קבעוה בשביעית, והאמר מר: בששית - קולות, בשביעית – מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא? – מלחמה, נמי אתחלתא דגאולה היא.
רש"י במקום:
ומה ראו לומר גאולה בשביעית - ולא רפואה אחר סליחה, כדכתיב קרא "הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי". (תהלים קג, ג)
מתוך שעתידין ליגאל בשביעית - שבוע שבן דוד בא בו חלוק משאר שנים, כדאמרינן בפרק חלק* (צז, א): שנה ראשונה רעב ולא רעב כו', עד ובשביעית מלחמות, ובמוצאי שביעית בן דוד בא.
אתחלתא דגאולה היא - ואף על גב דהאי גאולה לאו "גאולה דגלות" היא, אלא שיגאלנו מן הצרות הבאות עלינו תמיד, דהא ברכת קיבוץ, ובנין ירושלים, וצמח דוד, יש לכל אחת ואחת ברכה לעצמה לבד מגאולה זו, אפילו הכי, כיון דשם גאולה עלה - קבעוה בשביעית.
*הגמ' פרק חלק, סנהדרין צז, א
תנו רבנן: שבוע שבן דוד בא בו, שנה ראשונה מתקיים מקרא זה (עמוס ד' ז') "והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר", שניה חיצי רעב משתלחים, שלישית רעב גדול, ומתים אנשים ונשים וטף חסידים ואנשי מעשה, ותורה משתכחת מלומדיה. ברביעית - שובע ואינו שובע, בחמישית - שובע גדול, ואוכלין ושותין ושמחין, ותורה חוזרת ללומדיה. בששית - קולות, בשביעית - מלחמות. במוצאי שביעית - בן דוד בא. אמר רב יוסף: הא כמה שביעית דהוה כן, ולא אתא?! - אמר אביי: בששית קולות, בשביעית מלחמות מי הוה?! ועוד: כסדרן מי הוה?!