שליחת תגובה להודעה בפורום

בתגובה ל: שלום וברכה א. גדולי התורה לא חיים בחלומות שהגאולה התחילה ויודעים היטב כי עם ישראל בגלות קשה עד שיבוא משיח בן דוד גם אם נמצאים בא"י, ולכן יודעים שחלק מגלות זו הוא העובדה שעבודה זרה פורחת בא"י מחד גיסא ושצריך גם לוותר על שטחים מא"י במצבים שונים מאידך גיסא מאחר שאין ידנו תקיפה על עכו"ם בזמן הגלות. אבל אותם רבנים מדומיינים שחושבים שאנו תחת "מלכות ישראל" וידנו תקיפה לעמוד על שלנו יכולים למחות לשיטתם נגד עבודה זרה ו"לתת לצה"ל לנצח" ולהשמיד את כל הכנסיות בא"י (כי הרי א"י יקרה להם עד עמקי נשמתם ובודאי אינם נרדמים בלילה לנוכח העובדה כי הארץ מלאה גילולים..) לא פחות מאשר נגד החזרת שטחים לפלסטינאים והעובדה שאינם עושים זאת מעידה על צביעותם וחושפת את האמת העצובה שאין כאן מאבק תורני על א"י אלא מאבק ציוני חילוני על ריבונות הציונים על אדמה שהבסיס עליו יושבת מדינתם עומד בסתירה תהומית לכל זכות שלהם לשבת עליה.

ב. שוב, עובדה היא שבישובי יש"ע יש גם מחללי שבת בפרהסיא ואנשים שאינם מאמינים בקיום אלקים. ולא מדובר באחד ולא בשנים (ומשלושה כידוע מקרי רבים). ולכן כשבאים אנשי מועצת יש"ע ורבני יש"ע ומשתמשים בנימוקים דתיים כשמצד אחד דורשים הם שראש הממשלה יתחשב בהם ומצד שני רבים מתושבי יש"ע אינם מכירים בהם אין לך חוכא ואיטלולא וצביעות גדולים מזה.

ג.אם תתבונן בגמ' תראה שאין שם טענה על רבי יוחנן כי משמים סובבו שלא יעלה בדעתו לבקש על החורבן בכללותו וזהו "משיב חכמים אחור" ואעפ"י כן העלתה הגמ' גם סברא שרבי יוחנן כן העלה בקשה זו בדעתו והכריע שאין לבקש זאת כי אז אולי לא יתחשבו גם בבקשה קטנה יותר.

וגם אם היתה ביקורת מצד רבי עקיבא על בקשת רבי יוחנן יש הבדל גדול בין ביקורת של רבי עקיבא לביקורת של חניכי "בני עקיבא"...

בברכה,יואל.