לא מדובר כאן כלל על סמנטיקה...
מדובר כאן על שיטתיות בה נוקטים רבני הצה"ד בכל פעם שהדבר מגיע לעימות עם מישהו שקצת מכיר אותם ואת טענותיהם. הדבר הראשון שהם מנסים זה לקבוע מראש שמה שלא תהיה תוצאת הדיון דעתם תישאר לגיטימית וההפסד הגדול ביותר שהם מוכנים לשאת בו הוא מסקנת ה"אלו ואלו דברי אלקים חיים".
אורי שרקי לא מחפש ללמדנו דרך ארץ. הוא פשוט מכין את ההגנה הנצרכת לכל מצב שדיעותיו יתגלו במערומיהן. הוא חייב בכל מקרה להמשיך ולהרדים את צאן מרעיתו ללכת אחרי הבליו ודמיונותיו וחייב מראש לקבע את עובדת היותו תלמיד חכם הראוי לכבוד ואת עובדת הלגיטימיות של דיעותיו. ברגע שהמשך הדיון מאיים לערער זאת הוא נוטש את הדיון כביכול בתירוץ שלא כובד מספיק.
כנ"ל גם לגבי המפגש האחרון- הנסיון לאנוס צד אחד להוציא מהדיון את אחד הנושאים העיקריים בו (היחס לר' קוק) הוא הרבה מעבר לסמנטיקה. שלא לדבר על תנאי קיום המפגש הנוכחי שמלמדים היטב כי מעיקרא לא היה כל רצון מצידם לדיון אמיתי (ומה שהיה איזה שהוא סוג מינימלי של דיון היה כתוצאה מדרישה של הר' חזן כפי שעוד יפורט כאן בהרחבה.
בברכה, יואל.