שליחת תגובה להודעה בפורום

חלק מכל התהליך ההזוי של הקמת המדינה החילונית, היה ועדין חלק מהשתלשלות  תמוהה ביחס של הציונים לאומות העולם. בתחילה, פעולות טרור ("שחרור", "מחתרת" - נשמע יותר טוב): נגד הבריטים - פעולות אלה גרמו לפגיעה ביהודים אחרים - נגד ערבים - כנ"ל - ונגד יהודים שלא הסכימו לכרוע לרעיון הציוני - היינו רצח. מטרת כל הפעולות, הקמת מדינה בצורת כפיה.

 

אבל לאחר הקמת המדינה, פתאום הציונים הפכו עורם והחלו להתחשב בדעת האומות. אם זה דעת הקהל ה"עולמית" באירופה. דעת האו"ם. ודעת שאר חסרי הדעת. פתאום הם מדברים על שלום ושמירה על האזרחים. מה קרה פתאום?! היכן המחשבה 'הריאלית'? שגדולי ישראל זעקו לא למרוד באומות לפני שבעים שנה ויותר משום דרכי שלום (מלבד איסור התגרות באומות) כי מלחמה לא תביא שלום על ישראל, קראו להם 'שונאי ציון', 'חשוכים', 'לא מבינים את התהליכים המדיניים במזרח התכון' ושאר כינויי חיבה ציונים - עכשיו הציונים הנאורים עושים בדיוק מה שאז חובה לעשות. אך כדרכם כסל למו, הכל מאוחר מדי ודם ישראל נשפך כמים ורוח הקודש זועקת: "רחוק מרשעים ישועה..." למה?! "... כי חקיך לא שמרו"!!

 

בברכה,