שליחת תגובה להודעה בפורום

שלום הרב ! מהתבוננות כללית על חוזרים בתשובה אני שם לב לכאלו ש "עדיין בחוץ" כלומר שוהים במקום תורה אך לא סיגלו לעצמם את הפנימיות וההתמסרות לדבר החשוב ביותר - התורה הקדושה. המחשבה על כך שאפשר לרצות להיות חרדי אבל להשאר בלי כלום ולתת לשנים לעבור מפחידה אותי ! אני מכיר אדם שהיה בישיבה 10 שנים ובמהותו לא נהיה בן תורה ואפילו בהנהגות נשאר עם השפעות מבחוץ...איך מונעים את זה? איך אני אומר לעצמי שאני רוצה להיות חרדי ו ב א מ ת הופך לכזה ברמ"ח אברי ושס"ה גידי? לפעמים אני מביט על הנוער החרדי הקדוש (פשוט כך !) ואומר לעצמי בייאוש שממני כבר לא ייצאו ח"ו ילדים כאלה....בתוכי אני חושב (וסליחה שאני עונה) שרק מסירות נפש + תפילות יעזרו האם כך?