שליחת תגובה להודעה בפורום

הנצרות הצליחה 'לשכנע' מאות מיליונים במשיחיותו הבדיונית של יש"ו. האסלאם השתמש בכוח החרב (כפי שכתוב אצלם במפורש...) את העולם הערבי לקבל את המשוגע שלהם (כפי שמכנה אותו הרמב"ם באגרת) האם יש בכך הוכחה לצדקת דרכם? העובדה שרשעים מצליחים לא נובעת כיון ש"זה רצון השם" אלא מסיבות שונות ואחת מהן, היא ניסיון לנו עם ישראל.

הקמת מדינה, צבא וכו' אינה הוכחה לרצון השם אלא לעובדה שהקב"ה בוחן אותנו ואדרבה (זכריה י"ג, ט): 

"... וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב הוּא יִקְרָא בִשְׁמִי וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ אָמַרְתִּי עַמִּי הוּא וְהוּא יֹאמַר ה' אֱלֹהָי" וראה דברי הגמרא (ר"ה יז.) והמדרש (שה"ש א, ג) על פסוק זה המדבר על כופרים מחד ובעלי תשובה מאידך וזה בדיוק על דורנו לעניות דעתי.

 

בנוגע לניסים, ניסים תמיד יש היו ויהיו כי זה יסוד גדול בתורת ישראל, הידיעה כי הכל נס. אבל הניסים לא נובעים מתוך קדושת ומעלת הציונים אלא מתוך העובדה שהקב"ה מרחם עלינו ורק לפני שלושה חודשים ומעלה אמרנו: "...בכל דור דור עומדים עלינו לכלותינו - והקב"ה מצילנו מידם" הקב"ה, לא צה"ל ולא הציונים. האם העובדה שעם ישראל כבש את א"י היא הוכחה לצדקת דרכם? התשובה: לא! הקב"ה בעצמו אומר זאת במפורש! (דברים ט, א-ו): "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם: עַם גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק:
וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ וְהוֹרַשְׁתָּם וְהַאֲבַדְתָּם מַהֵר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לָךְ: אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף ה' אֱלֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי ה' לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ: לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אֱלֹקיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב: וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אָתָּה" וביאר הרמב"ן: "אחרי שהזהיר שלא תחשוב כחי ועוצם ידי עשה לי, רק שתדע כי הנצוחים במלחמה השם נתן להם הכח ההוא, והתקיפים שבהם והערים הבצורות אשר תלכדו השם בכבודו עשה לכם כן בנס מפורסם מאתו, חזר והזכיר לא תחשוב כי עשה ה' עמך כל זה בצדקתך, כי לא עשה לכם כן רק ברשעת הגוים האלה. והנה זה טעם באבדן הגוים ההם, ולא נתן להם טעם ברשת ישראל את הארץ. על כן חזר ובאר לא בצדקתך - שתהיה צדיק במעשה, ולא אפילו בלב ישר שהיה לך, רק ברשעת הגוים אבדו הם, ובעבור שבועת אבותיך ירשת אותה הארץ, כי אין החטא שלך יכול לבטל המתנה שנתן לאבותיך כי בשבועה נתנה להם... ויש על השואל לשאול, שהרי אמר (דברים ז, ח) כי מאהבת ה' אתכם, והנה הם אהובים למעלה, והשם לא יאהב רק את הטובים, כי רשע ואוהב חמס שנאה נפשו, אם כן גם בצדקתם ירשו ארץ? והתשובה, כי שם ידבר עם ישראל בכללם, וכאן יוכיח הדור ההוא שהיו ממרים את ה' מיום היותם במדבר". הרי לנו דברים מפורשים כי הצלחת כיבוש הארץ - עפ"י תורה - דוקא ע"י הטובים, כיבוש הארץ ע"י הציונים לא רק שהיו בו הצלחות כפי שהיו בשאר מלחמות ישראל האמיתיות (יהושע בן נון, דוד הע"ה, חשמונאים) אלא הסתר פנים כזה שרק שוטה שלא יודע ניסים מהם קורה להסתר פנים ניסים. שוב, שמירת הקב"ה עלינו לא נותנת אישור לציונים וד"ל כי סוף כל סוף הקב"ה הבטיח שמירה נצחית עלינו נרצה או לא ודו"ק.

בברכה,