שליחת תגובה להודעה בפורום

בתגובה ל: קצת בעניין יישוב א"י- בס"ד

1. רוב הפוסקים והגדולים האחרים שאחרי רבנו חיים מהתוס' עליו מסתמך ה"מגילת אסתר" דחו את דבריו להלכה, וכן רוב הפוסקים והגדולים האחרים שאחרי ה"מגילת אסתר" דחו את דבריו ועשהו כעפרא דארעא. להלן אביא רשימה חלקית בהחלט להוכיח את דברי:
השל"ה (שער האותיות ח"א, דף ע"ה, עמוד ב', צד ב') כתב שדברי רבנו חיים הם דעת יחיד, וגם לא מסתבר טעמיה ואין להשגיח בדבריו.
המהרי"ט (ח"א או ח"ב, סימן כ"ח ) כתב שדברי רבנו חיים לא מדברי התוס' ותלמיד טועה כתבו.
"אבני נזר" ח"ב, יו"ד, סימן תנ"ד.
"בית יהודה" (הגאון הרב יהודה עייש זצ"ל) בח"ב, סימן קנ"ד.
"יוסף דעת" (הגאון הרב יוסף שאול זצ"ל) בסימן שע"ב.
המבי"ט בח"א סימן קל"ט.
שו"ת הרשב"ש (בן לשו"ת התשב"ץ) בסימן א-ג מסיק שמצוות יישוב א"י היא מצוות עשה מהתורה ותלויה בעלייה וביישוב (שכולל קניית קרקע ובניית בתים וגם נטיעת אילנות), ואם עשה דברים אלו קיים מצוות יישוב א"י .
ה"אמרי אמת" מגור כתב: "...מצוות יישוב א"י שנצטווינו בתורתנו הקדושה, אינה דבר התלוי בזמן מן הזמנים, רק בהיכולת ובאפשרות, ולכן גם עתה צריכים להשתמש באפשרות של עכשיו, ולעבוד בכל עוז." ("אוסף מכתבים", מהדורת ירושלים תשכ"ז, עמ' ע"ה).
ה"חרדים" בפרק א' ממצוות התלויות בא"י, סעיף ט"ו (מהדורת ירושלים תשכ"ח) ש"מצוות עשה מן התורה לדור בא"י… והוא מתרי"ג מצוות לרמב"ן ולרשב"ץ (בעל שו"ת התשב"ץ)."
המהר"ם שיק (יו"ד, סימן רכ"ה).
מהרש"ם בח"א, סימן י"ח.
תשובות מהר"ם בסימן קצ"ט (מהדורת קרימונה בשנת שי"ז).
"אזור אליהו" (מחבר "שבט מוסר") בסימן קצ"ד.
הרבי מקוצק-פילוב (ר' ישראל חיים מורגנשטרן בן ר' דוד מקוצק בן ר' מנחם מנדל מקוצק) ב"שלום ירושלים" ובייחוד בהקדמה ובהקדמה שנייה, בסימן א', בסימן ב' (עמ' 13), סימן ג' (עמ' 16), סימן ז' (עמ' 47 והלאה).
ב"ישועות מלכו" יו"ד סימן ס"ו (לפני פ"צ, ניו-יורק תשי"ח) כתב: "ואין ספק שהיא מצווה גדולה, כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה... ובפרט שראינו התשוקה הגדולה הן באנשים פחותי ערך והן בבינוניים והן בישרים בלבותם..."
הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה (ראה דבריו על יישוב א"י בספר "שיבת ציון" מאת הרב סלוצקי).
הנצי"ב (תמך ב"חובבי ציון" וכן ראה דבריו בעניין יישוב א"י בספר "שיבת ציון").

ראה בספר "מצוות יישוב א"י לרב יונה דב בלומברג בו הוא מוכיח שלמעשה גם לדעת הרמב"ם יש מצוות יישוב א"י בזמן הזה ושיש לדחות את דברי ה"מגילת אסתר מכל וכל. בייחוד עיין במענה א' (שייכות מצוות יישוב א"י בכל הדורות לפי הרמב"ם); במענה י"ב (דחיית דברי המגילת אסתר ודחיית ביסוסו על דברי רבנו חיים בתוספות בכתובות, ראיות שמצוות יישוב א"י בכל הדורות מהש"ס, מתוס' בגיטין ובב"ק [ומהרא"ש בב"ק] וגם מהרמב"ם); ב'בחינת דברים של טעם לסילוק וחסרון המצווה במניין הרמב"ם ז"ל.' (עמ' רכ"ז-רנ"ג)
3. רוב הפוסקים והגדולים האחרים שאחרי רבנו חיים מהתוס' עליו מסתמך ה"מגילת אסתר" דחו את דבריו להלכה, וכן רוב הפוסקים והגדולים האחרים שאחרי ה"מגילת אסתר" דחו את דבריו ועשהו כעפרא דארעא. להלן אביא רשימה חלקית בהחלט להוכיח את דברי:
השל"ה (שער האותיות ח"א, דף ע"ה, עמוד ב', צד ב') כתב שדברי רבנו חיים הם דעת יחיד, וגם לא מסתבר טעמיה ואין להשגיח בדבריו.
המהרי"ט (ח"א או ח"ב, סימן כ"ח ) כתב שדברי רבנו חיים לא מדברי התוס' ותלמיד טועה כתבו.
"אבני נזר" ח"ב, יו"ד, סימן תנ"ד.
"בית יהודה" (הגאון הרב יהודה עייש זצ"ל) בח"ב, סימן קנ"ד.
"יוסף דעת" (הגאון הרב יוסף שאול זצ"ל) בסימן שע"ב.
המבי"ט בח"א סימן קל"ט.
שו"ת הרשב"ש (בן לשו"ת התשב"ץ) בסימן א-ג מסיק שמצוות יישוב א"י היא מצוות עשה מהתורה ותלויה בעלייה וביישוב (שכולל קניית קרקע ובניית בתים וגם נטיעת אילנות), ואם עשה דברים אלו קיים מצוות יישוב א"י .
ה"אמרי אמת" מגור כתב: "...מצוות יישוב א"י שנצטווינו בתורתנו הקדושה, אינה דבר התלוי בזמן מן הזמנים, רק בהיכולת ובאפשרות, ולכן גם עתה צריכים להשתמש באפשרות של עכשיו, ולעבוד בכל עוז." ("אוסף מכתבים", מהדורת ירושלים תשכ"ז, עמ' ע"ה).
ה"חרדים" בפרק א' ממצוות התלויות בא"י, סעיף ט"ו (מהדורת ירושלים תשכ"ח) ש"מצוות עשה מן התורה לדור בא"י… והוא מתרי"ג מצוות לרמב"ן ולרשב"ץ (בעל שו"ת התשב"ץ)."
המהר"ם שיק (יו"ד, סימן רכ"ה).
מהרש"ם בח"א, סימן י"ח.
תשובות מהר"ם בסימן קצ"ט (מהדורת קרימונה בשנת שי"ז).
"אזור אליהו" (מחבר "שבט מוסר") בסימן קצ"ד.
הרבי מקוצק-פילוב (ר' ישראל חיים מורגנשטרן בן ר' דוד מקוצק בן ר' מנחם מנדל מקוצק) ב"שלום ירושלים" ובייחוד בהקדמה ובהקדמה שנייה, בסימן א', בסימן ב' (עמ' 13), סימן ג' (עמ' 16), סימן ז' (עמ' 47 והלאה).
ב"ישועות מלכו" יו"ד סימן ס"ו (לפני פ"צ, ניו-יורק תשי"ח) כתב: "ואין ספק שהיא מצווה גדולה, כי הקיבוץ הוא אתחלתא דגאולה... ובפרט שראינו התשוקה הגדולה הן באנשים פחותי ערך והן בבינוניים והן בישרים בלבותם..."
הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה (ראה דבריו על יישוב א"י בספר "שיבת ציון" מאת הרב סלוצקי).
הנצי"ב (תמך ב"חובבי ציון" וכן ראה דבריו בעניין יישוב א"י בספר "שיבת ציון").

ראה בספר "מצוות יישוב א"י לרב יונה דב בלומברג בו הוא מוכיח שלמעשה גם לדעת הרמב"ם יש מצוות יישוב א"י בזמן הזה ושיש לדחות את דברי ה"מגילת אסתר מכל וכל. בייחוד עיין במענה א' (שייכות מצוות יישוב א"י בכל הדורות לפי הרמב"ם); במענה י"ב (דחיית דברי המגילת אסתר ודחיית ביסוסו על דברי רבנו חיים בתוספות בכתובות, ראיות שמצוות יישוב א"י בכל הדורות מהש"ס, מתוס' בגיטין ובב"ק [ומהרא"ש בב"ק] וגם מהרמב"ם); ב'בחינת דברים של טעם לסילוק וחסרון המצווה במניין הרמב"ם ז"ל.' (עמ' רכ"ז-רנ"ג)

אחת הדחיות היסודית של הדוחים את דעת רבנו חיים כהן וה"מגילת אסתר"שמסתמך עליו היא שלפי רבנו חיים כהן המצווה תלויה במצוות התלויות בארץ, אך הוכיחו הדוחים כי היא תלויה בקדושה הטבעית של הארץ כארץ שה' בחר בה, וקדושה זו אינה בטלה לעולם.

הטענה היסודית שזה שהרמב"ם לא מנה את מצוות יישוב א"י במניין המצוות, לא אומר שאינו רואה בה מצוות עשה בכל הדורות היא שבשורשי המצוות כתב שמצוות שהן מצוות מהתורה אך לא מתאימות לתנאים של י"ד שורשי המצוות שהביא ב"ספר המצוות" שלו, לא נכנסו למניין המצוות. ולמשל בשורש הרביעי כתב שרק מצוות שאינן כוללות את כל התורה, נכנסו למניין המצוות, אך מצוות שכוללות את כל התורה לא נכנסו למניין, ומצוות יישוב א"י כוללת את כל התורה שכל מצווה שמקיים ביושבו בא"י, היא חלק מקיום מצוות יישוב א"י, וא"א לקיים מצוות יישוב א"י בלי שכולו יהיה בא"י. בכל מקרה, זה שהרמב"ם לא מנה את מצוות יישוב א"י במניין המצוות, אינו ראיה שהיא אינה מצוות עשה מהתורה בכל הדורות.