תשובה
עצם מהותה של החרד"ל היא המרדה כנגד קברניטי היהדות.מטרתה להתריס כנגדם לאמור:הנה אתם טוענים כי אי אפשר להיות ציוני שומר מצוות כראוי,טועים אתם! קמנו אנחנו ונוכיח לכם שזה כן אפשרי!
לא ידעו ולא יבינו כי רבותיהם הטעו אותם בטעם סיבת ההתנגדות אליהם,ותלמידיהם לא שמים על ליבם כי התנגדות גדולי התורה היתה מכוונת דוקא נגד רבני לציונות הדתית- ומאות רבנים גדולים יצאו מאז ראשית הופעתה בהכרזות שלא להצטרף אליהם חלילה-ואף נגד רבני המזרחי שלא היו חשודים בהקלת שמירת מצוות מעשיות.
בעל האמרי אמת מגור כותב ("אוסף מכתבים" כט) כי אינו יכול לנסוע לאמריקה (ואף שנסיעה כזאת היתה מביאה ברכה לפעולותיו) מפני "כי במדינה ההיא כמעט כל הרבנים הם מזרחיים".
ועד כמה שהיה חמורים רבני המזרחי בעיני מרן החפץ חיים תוכל לקרוא במאמר זה.
החזון אי"ש אומר "מי הוא אפיקורס שומר מצוות בדורינו? כל מי שטוען כי באשמת גדולי ישראל נרצחו ששת מיליון יהודים באירופה וכן כל מי שחוגג את יום העצמאות" (ילקוט דעת תורה אות כד).
והמזרחי,השופטת את שופטיהם, מהי אומרת? אנחנו חכמים יותר מהחזו"א.אנחנו נמשיך להטיח את ההאשמה הנוראה הזאת בגדולי התורה וגם נהפוך אותה לאבן יסוד בחינוך ילדינו.ואת יום העצמאות אנחנו כן נחגוג ביללת הילילי; ולא משנה אם זה למורת רוחם של כל גדולי התורה מסוף העולם ועד סופו.
רבי אלחנן וסרמן הי"ד והחזו"א חוזרים ומכריזים כי הלאומיות היא עבודה זרה ומכאן כי דתיות לאומית היא עבודה זרה בשיתוף; אך אנו,לא כן עמנו! אנו נמשיך בשלנו ועל אפם ועל חמתם נכריז בגאווה כי דתיים לאומיים אנחנו!
אכן נטבול אך נמשיך לאמץ בגאוה את השרץ.
וכך כותב מרן הרב שך זצוק"ל:
"ואני מוכרח להגיד לכם, שאלו הדתיים הלאומיים, זהו אותו הסיר, וכולו טרף, רק שהכיפה הסרוגה מכסה. מישיבות בני עקיבא לא יכול לגדול גדול בתורה, ואם יש מי שיוצא, הרי זה מפני שהוא בא אח"כ לישיבה קדושה, וכך הוא ממשיך, אבל משם לא יכול להיות גדול בתורה, ואם אין גדול בתורה אבדנו כולנו... הם שומרי תורה ומצוות, אבל אתם יודעים שהחסרון שלהם הוא שיש "ועוד", ומי שאני רואה שהוא מדקדק במצוה יותר מהחזו"א ז"ל צריך בדיקה אחריו! ואם אני יודע שהחזו"א ז"ל אף פעם לא עשה סעודת הודיה (בה' באייר) ואף פעם לא אמר הלל, לא צריך להיות יותר חסיד, לא יותר צדיק מהחזו"א ז"ל שלא רצה את המצוה הזו, והוא צדיק יותר גדול?! ואם היו צריכים לעשות סעודה בודאי החזו"א ז"ל היה עושה. הם אנשים דתיים יראים ושלמים, אבל אנחנו מצווים על "שיתוף" וזהו "שיתוף"! אני לא קובע את זה אבל כך קבלתי מרבותי ז"ל הגאון ר' אהרון קוטלר זצ"ל ועוד, שהם היו מתנגדים חריפים ביותר ל"שיתוף". במצע שלהם יש ישיבת הסדר, ישיבה תיכונית, זה דומה כסיר מלא בשר, ורק כף אחת חלבי, אם זה נותן טעם... אף שזה טעם לפגם. וזה הטעם טעים מאוד, מפני שאצל הנוער, אם רואים אנשים שומרי תורה ומצוות עושים ישיבות תיכוניות הותרה רצועה, היום אחד, מחר עוד אחד וכן הלאה. אוי! זהו סכין חד על הנשמה של הישיבות..." (מכתבים ומאמרים עמ' עה')
וראה גם מכתבו הנוקב של מרן רבי אלחנן וסרמן זצוק"ל לרבני המזרחי.
לאור כל הנ"ל מה הפלא אם חכמי התורה ממשיכים בהתנגדותם החריפה לאלו שגם אם הם "טובלים" אך ממשיכים בעקשנות לאחוז באותה שעה גם את "השרץ בידו".