ראשית- לגבי דיני מלחמה בזמננו....
א.
(הדברים לקמן נאמרו באשר ל "מבצע" עופרת יצוקה אך יש בהם ללמד גם על ה"מבצע" האחר שהזכרת)
דבר ברור הוא כי הקשור והמובא בדברי חז"ל והראשונים באשר ל"הלכות מלחמה" (הן מלחמת מצוה והן מלחמת רשות) אינו נוהג בזמננו כלל מחמת כו"כ סיבות וכמו שכתב הרמב"ם בהקדמתו לספר המצוות בסוף השרש הארבעה עשר וז"ל: "וידוע שהמלחמות וכבוש הארצות לא יהיה אלא במלך ובעצת סנהדרי גדולה (סנה' ב א, טז א, כ ב, ה' סנה' פ"ה סה"א מלכים פ"ה ה"ב) וכהן גדול כמו שאמר (פינחס כז) ולפני אלעזר הכהן יעמוד (עי' סנה' טז א). ולפרסום הענינים האלו כלם אצל רוב האנשים כל מצות עשה או לא תעשה שתהיה תלויה בקרבנות או בעבודות או במיתות בית דין או בסנהדרין או בנביא ומלך או מלחמת מצוה או מלחמת רשות לא אצטרך שאומר בה וזאת אין אנו חייבים בה אלא בפני הבית. כי זה מבואר ממה שזכרנו". והרמב"ן אף הוא הביא דבריו ואף הוסיף דנסתפק אם צריך גם אורים ותומים מעבר לכל התנאים שזכר הרמב"ם. וכן מבואר בב"י ריש סי' רמט' שכתב [על הא דהביא הטור דינא דגמ' דאין צרין במלחמת הרשות על עיירות של עכו"ם אא"כ התחילו ג"י קודם השבת ואם התחילו אין מפסיקין אבל מלחמת מצוה מתחילין אפילו בשבת] וז"ל: "והאידנא שאין ישראל הולכין להלחם ולצור על עיירות לא היה צריך רבינו לכתוב דין זה אלא דמשום דמיתני בגמרא בהדי אין משלחין אגרות ואין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת כתבה". ע"כ. וכן כתבו שאר אחרונים (עיי' שו"ת חת"ס אבה"ע סי' קנה וכן שו"ת נוב"י מהד"ת חלק אהע"ז סי' קכט') וכמובן שתקומת המדינה בא"י לא שינתה דעת התורה בזה וכמו שכתב הגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (חו"מ ח"ב סי' עח') וז"ל: "שענין מלחמה כיון שנוגע לפקוח נפש צריך ציווי מיוחד ואורים ותומים וסנהדרין אף במלחמת מצוה כמלחמת עמלק ומוכרח זה מהא דדוד ושלמה וכל מלכים הצדיקים לא יצאו להלחם בעמלק, וזה דבר ברור ומוכרח שלא שייך לפלוג ע"ז, ורק כשנפלו העכו"ם על ישראל כהא דאנטיוכוס מלך יון וכדומה דהוא להצלה עשו מלחמה בבית שני, ולא דנתי כלום אף לא במחשבה איך להכריע כי לא שייך שישאלו ממני מי שבידם במלכות השולטת בא"י ענינים אלו והיה עצם הנידון לפני בזה רק לבטלה וגם לא ברור לפני איך לדון וכ"ש שלא שייך לפני להשיב, שלכן אנו בטוחים רק על השי"ת שהכל הוא רק בידו ומתפללים אליו שירחם עלינו ועל כל ישראל ויהיה הכל לטובה וגם ישלח לנו בקרוב משיח צדקנו". ע"כ. ופשיטא שמצבנו כיום אינו טוב יותר מבית שני ואם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם וכו', ולכן גם בזמננו אין היתר למציאות מלחמה כי אם באופן שהינה להגנה מפני הקמים עלינו.