שליחת תגובה להודעה בפורום

ראשית, מה שכתבת שענין איסור מרידה באומות הוא רק בחו"ל ואילו בארץ אפשר למרוד במלכות הוא דבר שאין לו שרש ויסוד כלל ואדרבה עיקר דברי גדולי ישראל בכל איסור שלשת השבועות בא לידי ביטוי דוקא סביב לרעיונות של עליה לארץ והתישבות בה. וגם בתחילת הופעתה של הציונות לא אחר מאשר מייסד ה'מזרחי' שודאי לא היה מחסידי האדמו"ר מסאטמאר כתב מפורשות בספרו "אור חדש על ציון" (שער ד', פרק ג', עמ' 36, וילנא תרס"ב) (בהתיחסו לדברי הרמב"ן בספר המצוות במצות עשה ד' שלדעתו לא מנאה הרמב"ם) כי הדרך היחידה לקיים מצות כבוש א"י בימינו היא רק ע"י קניית קרקעות מהנכרים היושבים בה וציין שהסבה לכך היא מחמת השבועות וז"ל: " והנה הרמב"ן מתאמץ שם להוכיח כי המצוה הזאת נוהגת גם בזמן הזה, ומובן שאין כוונתו על ההתנחלות לבדה, כי היא לא תצויר בלעדי הכיבוש וא"כ אין ספק כי כונתו גם על הכבוש, וגם זה ברור כי לא כיון לומר דהכבוש ע"י מלחמה הוא מצוה, כי הלא בני ישראל מושבעים ועומדים בכל ימי הגלות להיות רחוקים מכל מזימות מרד ומעל חלילה, וא"כ נעלה מכל ספק כי כונתו על הלקיחה הרצונית".

וכך כתב גם הר"ש מוהליבר שה'מזרחי' מחשיבים אותו לאביה הרוחני של תנועתם ושגם הוא אינו חשוד על השתייכותו לסאטמאר וז"ל (במכתבו הנדפס בתחילת ספר "שיבת ציון" של א.י. סלוצקי עמ' 7): "והנה מה שכתב הרמב"ן שהיא מצוה לדורות ואפילו בזמן הגלות לרשת את הארץ ולשבת בה, כוונתו מבוארת שהירושה אינה ע"י מלחמה, שאין אנו יכולים ולא רשאים ללחום בזמן הזה, כמבואר בכתובות דף קי"א שהשביענו הקב"ה שלא נמרוד באומות שאנו חוסים בצילם ושלא נעלה בחומה, פירש"י ביד חזקה, וע"כ המצות עשה של ירושה שנוהגת גם בזה"ז אינה כי אם שנשתדל לקנות את הארץ מיד בעליה וכל כברת ארץ שנקנה הננו מקיימים המצוה של ירושה". ע"כ. והרי לך מפורש בדבריו כי גם בארץ ישראל קיים האיסור החמור של השבועה שלא ימרדו באומות.

וגם בספר "אם הבנים שמחה" להר' טייכטל הי"ד אשר הציונות הדתית משבחתו ומגדלתו כתב בהדיא וז"ל: (עמ' קעז') "ובלי ספק דאין כוונתו [של הרמב"ם שהביא לפני כן] דעתה בגלות היה לנו ללמוד ללחום מלחמה ולכבוש ארצות דזה אין ביכולתנו כעת מחמת חלישותנו מכח פיזורינו בין האומות וזאת היה שייך בהיותנו יחד בארצנו וגם אנו מושבעים על זה שלא נעלה בחומה וברור דכונתו בזה הוא דיש לנו להשתמש באמצעות הטבעיית שיבא לידינו כמו לבקש את המלכים שיטו חסד עלינו להשבית את הגלות מעלינו".

והרי לך שאין הדבר קשור כלל לסאטמאר אלא דעת תורה פשוטה של כל גדולי ישראל לאורך כל הדורות וכן של רבני ה'מזרחי' והנוטים אחריהם. ורק אחרי שהציונים בכפירתם החלו להתנהג בדרך של מרידה באומות פתאם החלו בצה"ד להפוך את מרידתם ל"מלחמת מצוה" כשהם מראים מקום לאותו רמב"ן שמייסד תנועתם הר' ריינס למד ממנו בדיוק את ההיפך ממה שלמדו הם אבל כאז כן היום נקל בעיני הציונות הדתית לסתור תורת רבותיהם מלסתור חלילה את נאמנותם ל"דת הציונות"...