שליחת תגובה להודעה בפורום

אחד מעיקרי האמונה הינו שכר ועונש וכמו שהיטיב להגדיר זאת רבנו הרמב"ן בלשון הזהב שלו בפרשה שקראנו השבת (פר' בא, פרק יג פסוק טז)

וז"ל: שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד, אלא אם יעשה המצות יצליחנו שכרו, ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו, הכל בגזרת עליון וכו'

ולאורך כל הדורות היו אלו שהתעקשו ללכת בכיוון של "יעבור עליהם" והתקיים בהם "יכריתנו ענשו" אלא שבכל דור ודור היה המנהיג שידע לנעוץ את החרב בבית המדרש ולהזהיר מפני העונש של המתחבר אליהם וההולך אחריהם ובדורנו יושבי בית המדרש נועצים חרבות זה בזה ומשאירים את נעיצת החרב המעוררת לתשובה בידי הגויים למיניהם (החפצים בשמחה ליטול לידיהם את התפקיד).

בברכה, יואל.