בזכות הקנאות לה'
אכן מדובר באדם גדול,גדול בענקים,רבינו הק' רבי מרדכי יוסף ליינר זצוק"ל מאיזביצא תלמידם הגדול של הרבי ר' בונם מפשיסחא והרה"ק השרף מקוצק זצוק"ל.
מכר את ביתו וכל כלי תשמישו וכלכל עצמו תשע שנים רצופות בלחם צר ומים לחץ כדי ללמוד אותם שנים אצל רבו.
העמיד אלפי תלמידים מתוכם הכהן הגדול רבי צדוק הכהן מלובלין.למד עם תלמידיו הקדושים כל יום ויום גמרא עפ"י דרך האמת,ובשבתות ובמועדים כמה שעות רצופים מענינא דיומא ביאור התורה עפ"י כתבי האר"י ז"ל ודרך החסידות.
נכדו הצדיק אסף את דברי תורתו מתוך כתבי אביו ותלמידיו וחיברם לספר "מי השלוח".
מהדיר הספר בשנת תשס"ה מקדים כי במקומות רבים דברי הספר קשים לאוזן ואינם שווים לכל נפש.
אחד מיסודות הספר הוא הרעיון כי בחטאי אנשי דור המדבר יש רובד עמוק לפי הסוד.ועפ"י דרך זה הוא מפרש בפרשת פנחס את חטאו של זמרי בן סלוא,כי אחרי שנשמר מכל התאוות הרעות (ועוד מעלות המוזכרות שם) הגיע למסקנא כי חייב הוא לקחת את כזבי בת צור שהיתה בת זווגו מששת ימי בראשית כמבואר בכתבי האר"י ז"ל.
לפנחס שהיה מזרעו של יוסף שנתברר בסיגופים ונסיונות בענין זה הרע בעיניו מאד על מעשה זמרי והרגו לפי הדין שקנאים פוגעים בו.
הקב"ה שאהב את מעשה פנחס והסכים עמו כי לפי שכלו עשה דבר גדול בקנאתו ומסר את נפשו,גילה לו לפנחס רק לאחר שנהרג זמרי כי לא היה נואף פשוט כמרומז בפסוק "ושם איש ישראל" (איש חשוב).
וכנגד מה שביזו השבטים את פנחס שמא מחמת שנאתו לזמרי הרגו העיד הקב"ה "בקנאו את קנאתי בתוכם" כלומר: שקנאתו היתה מחמת גודל אהבתו לישראל.
המוסר השכל מדברי הרה"ק מאיזביצא הוא כי על אף שזמרי היה נשיא בישראל (נשיא שבט שמעון) וזה בחיי משה רבינו ע"ה ופעל לפי מה שהבין מסודות היצירה כיון שעבר עבירה נקרא רשע ומתו ארבעה ועשרים אלף משבטו ורק ע"י פנחס שקינא לאלקיו כדין הבועל ארמית קנאין פוגעין בו,נצלו שאר השבטים מכליון.
עם פנחס כרת ה' ברית שלום ופנחס זה אליהו עליו נאמר בריתי היתה איתו החיים והשלום והוא זה שיבשר לנו במהרה את ביאתו של משיח צדקינו.בב"א.