שליחת תגובה להודעה בפורום

בתגובה ל: לישראל.. כיון שאתה חוזר על דברים... בס"ד

1. בניגוד לדעתך, דעת הגאון הרב אלחנן בונם ווסרמן זצ"ל הי"ד לגבי הרב קוק היא דעת מיעוט בקרב גדולי ישראל, ורוב ככל גדולי ישראל, לא רק שלא ראו את הרב קוק כרשע אלא ראו בו אחד מגדולי הדור והתבטלו בפניו. ושוב אפנה אותך לבני הגרש"ז אויירבך על ידיעתו של אביהם בעניין זה וכן לגרי"ש אליישיב שהוא מדורו של הגרש"ז ויודע מה היה יחס גדולי ישראל לרב קוק, ותיווכח שהצדק עימי, וכל הדברים שאתה מביא כראיות לדעתך, או שהם שייכים לחילוקי דעות בהשקפה ולא לאי התייחסות כגדול דור, או שאינם נכונים. עצם מה שכותב הח"ח במכתביו על הרב קוק, זה בכל מקרה נגד דבריו של הרב ווסרמן.
2. מפני שאתה חוזר על טענתך לגבי הביטויים והתארים, אז אני צריך לחזור על הדברים האלה: יש ביטויים ותארים שנאמרים רק כלפי גדולי דור. תואר כמו "שר התורה" זה תואר שכולו התבטלות נאמר רק כלפי גדולי דור (בו כינה הגרא"ז מלצר זצ"ל את הרב קוק, ושוב אפנה אותך ל"בדרך עץ חיים" ח"ב, עמ' 333-332, שם מופיע המכתב, וראה עוד על יחס הגרא"ז לרב קוק, שם בעמ' 490-489) נאמר רק כלפי גדול דור; תואר כמו "מרן" גם הוא תוא ר שכולו התבטלות ונאמר רק כלפי גדולי דור, ועצם זה שהחזו"א כינה גם את הרב קוק בתואר "מרן", זה אומר שהוא לא הסכים לחלוטין לדברי הרב ווסרמן, וראה ברב קוק את אחד מגדולי הדור, כי רק כלפי גדולי דור משתמשים בתואר "מרן". בתארים כאלה לא משתמשים לחיזוק הרב או למנוע מחלוקת אלא רק למי שמתאים לתארים כאלה, כלומר למי שהוא מגדולי הדור. וראה למשל בירחון הירושלמי "קול תורה", אלול תרצ"ד שם מופיע כרוז בעניין טהרת המשפחה שנכתב בעקבות כינוס רבנים בעניין זה שנערך בביתו של הרב קוק, ובו כתוב על הרב קוק 'מרן הגראי"ה קוק שליט"א'. על הכרוז חתומים מגדולי רבני ירושלים ובהם מגדולי הדור וביניהם: הגרא"ז מלצר, הגרש"א פולנסקי מטפליק והגרצ"פ פרנק. חתימתם על כרוז שבו מוכתר הרב קוק בתואר "מרן", מראה על יחסם לרב קוק כאחד מגדולי הדור כי התואר "מרן" בא רק כלפי גדולי דור. ראיה נוספת על יחסו של החזו"א לרב קוק הוא מה שמופיע ב"פאר הדור" שהחזו"א עמד לכבוד הרב קוק משך כל הנאום שלו בהנחת אבן הפינה לישיבת "בית יוסף" בבני ברק באדר תרצ"ד. ואין זה קשור לכך שהחזו"א היה לא ידוע, כיוון שהחזו"א שהיה איש אמת ככל הגדולים, וכך הוא היה גם כשלא היה ידוע, לא יעמוד לכבוד מישהו שלא ראוי לזה במשך כל נאומו, רק בגלל (שהוא החזו"א לא ידוע בציבור), לומר כך, זה ביזוי כבוד התורה של החזו"א. וכן הטענה שהחזו"א לא התייחס לרב קוק כגדול דור כיוון שלא ביקר את ירושלים כל עוד היה הרב קוק רב שם אינה נכונה, מפני שהחזו"א במשך כ-21 שנותיו בארץ, ביקר פעמים ספורות בלבד בירושלים והיו לו הפסקות גדולות יותר מאשר שנתיים וחודשיים שהיו בין עליית החזו"א לארץ לבין פטירת הרב קוק. וכן הגרש"א אלפנדרי במכתבו לגרי"מ חרל"פ מתרפ"ד התבטא על הרב קוק בביטויים: 'הכהן הגדול מוהרא"י קוק' שלא נאמר על כל כהן גדול בתורה וגם לא גדול מאוד בתורה אלא רק על כהן שהוא מגדולי הדור, ביחס לאחד שדיבר נגד הרב קוק הוא כותב שאותו אחד "גידף מערכות ישראל ואלופי ישורון" ומוסיף בעניין זה "תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק". גם ביטויים מיוחדים כמו "מערכות ישראל", "אלופי ישורון" ו"צדיק עתק", לא נאמר על כל גדול בתורה ואפילו מופלג, אלא רק על מי שהוא מגדולי הדור. כל דבר אחר שתביא שממנו כביכול יחס הגרש"א אלפנדרי לרב קוק היה אחר, זה שקר וכזב והם אינם עומדים בפני הדברים במכתב זה שיש צילום שלו ב'ליקוטי ראי"ה, ח"ג, עמ' 155.

לכן, ישנם ביטויים תארים שהם ביטויים ותארים של התבטלות בפני גדול דור שלא נאמרים רק לחיזוק או מניעת מחלוקת, ורוב ככל גדולי ישראל התייחסו לרב קוק כאל אחד מגדולי הדור, ורואים זאת בבירור מ'אגרות לראי"ה' בו ישנם מכתבים שנכתבו לרב קוק ובהם מכתבים של מגדולי הרבנים והאדמו"רים בדור שפונים לרק קוק בפניות של התבטלות גמורה בפני גדול דור, ולדוגמה אביא את פנייתו של הגאון המקובל הרב מנחם מנדל היילפרין מהורודנא זצ"ל (מחבר הגהות וביאורים על "עץ חיים", "שער ההקדמות", "שער הכוונות" ו"מבוא השערים" מהאר"י הקדוש ומחבר ספר "כבוד חכמים) כשהיה כבר בירושלים, במכתבו לרב קוק, וכה כתב: "כתיבה וחתימה טובה לידיד עליון ברוך הוא וידיד עמו ישראל ה"ה הרב הגאון הגדול צדיק יסוד עולם מפורסם לתהילה בכל קצווי הארץ שבחו מי ימלל כבוד קדושתו מי יספר מו"ה מרנא ורבנא מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א'. (המכתב נדפס ב'אגרות לראי"ה' עמ' פ"ט, וצילומו מופיע ב'בשדה הראי"ה' עמ' 252.)
כאן לא נכתב רק תואר כמו "הגאון הגדול". האם ביטויים והתארים המיוחדים כמו "ידיד עליון ברוך הוא וידיד עמו ישראל", "צדיק יסוד עולם", "מפורסם לתהילה בכל קצווי הארץ", "שבחו מי ימלל", "כבוד קדושתו מי יספר", "מרנא ורבנא", הם ביטויים שגרתיים במכתבי רבנים"?! אלה ביטויים מיוחדים ונדירים של התבטלות גמורה שיכולים להיכתב רק כלפי אחד הגדולים ביותר שבגדולי הדור.
3. וכן תמצא ב'אגרות לראי"ה' עוד מכתבים של גדולי עולם שכותבים לרב בהתבטלות גמורה בפני גדול דור.
וכן הבאתי גם דבר שלא הבאתי קודם לגבי דבריו של הגרי"מ חרל"פ שהכיר עוד גדולים וצדיקים וגדולי דור בירושלים ואמר שהם היו גדולים שעות רבות ביום, אך היו להם גם שעות אחרות, ואילו הרב קוק היה גדול 24 שעות ביממה. וכן מה שאמר הגרי"מ חרל"פ שהרב קוק לא הביט על פני אישה מגיל 9, חוץ מעל אמו ואשתו.