בלי להיכנס בפרטים...
א. למען האמת: אין לנו להכניס ראש - ואף לא לצורך משל בעלמא - במחלוקה שמצד אחד עמד הבעש"ט ומצד שני הגר"א מווילנא ...
ב. ולטעמיך: אם אתה משוכנע שישנן בעיות בציבור הדת"ל , והסיבה שאין אתה משנה את דרכך הוא מפני שגם על ה'חסידים' היה טענות,זהו תירוץ ילדותי ושקרי גם יחד.
דממה נפשך: אותן שהיה להם טענות על החסידים והחשיבו תנועה זו כמסוכנת, נהגו כדת של תורה ואכן רדפו את החסידים עד חרמה [שוב: חלילה אין אנו נוקטים עמדה במחלוקה זו].
ואותן שלא סברו כך התנהגו גם הם כתורה, והתחברו לחסידים ולרבותיהם.
זה שבדורות האחרונים השלימו המתנגדים עם החסידים, לא עשו כך בשביל שגם היו כאלה שסברו שהחסידים הם אנשים ישרים, אלא בשביל שנוכחו לדעת שהחסידים הם יראים ושלמים.
ולענינו: אם אתה מדמה נידון דידן להמחלוקה שבין מתנגדים לחסידים, הרי אנו עומדים כעת בשלב הראשון בשעה שעדיין סברו המתנגדים שהתנועה החסידית מסוכנת ולחמו נגדה בחירוף נפש.
ואם כן מה שאתה אומר הוא כך: הן אמנם שאני משוכנע כעת שהשקפה זו לא נכונה, אבל היות שכבר היתה פעם מחלוקת בין מתנגדים לחסידים שלבסוף הוכח שהצד הנאשם היה חף מפשע, אם כן יתכן שגם עכשיו הוא כך ולכן אני אשאר על משמרתי דיתכן שביום מן הימים יתברר שאין בהאשמות אלו ולא כלום.
מהלך זו מופרך מסברא ומדת תורתינו הק':
מסברא: מעולם לא שמענו שאדם יפעול נגד שכלו הישר משום שאפשר להיות שאינו כך, ואם אתה הולך בדרך זה נמצא ששום דבר בחיים לא יהיה לך ברור לעולם, דלעולם תוכל לחשוב ש'אולי' יתברר שהאמת הוא להיפך...
מדין תורה: אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות, ומשל למה הדבר דומה לאוכל חמץ בפסח משום שכבר היה לעולמים ב'מצות מכונה' שהדברי חיים מצאנז אמר עליהם שהם חמץ והרבה אנשים אכלו אותו על פי הוראת ה'שואל ומשיב' שהתירן, ואם כן אפשר שגם על חמץ זה אפשר למצא היתר, דמה יש לנו לעשות על שאין לנו בימינו גאון עם כתפים רחבות כמו השואל ומשיב...
.ולכן עכשיו שאתה מודה שהצד הדת"ל הוא לא צודק אתה חייב להתרחק מהם כמו שעשו המתנגדים בימי הבעש"ט,
ואם בהמשך הזמן תיוכח לדעת שהשקפת הדת"ל אכן צודק הוא, אז תעשה כמו שעשו המתנגדים מלפני מאה וחמישים שנה ותכריז שהנך חוזר בך, ומתחבר לציבור הדת"ל בשביל ששוכנעת שזה הוא רצון ה'
הכלל הוא: צריכים לעשות כפי מה שרואים לישר בעיני ה'. ותירוצים כאלו לא מועילים בבית דין שלמעלה.