שליחת תגובה להודעה בפורום

החפץ חיים היה אומר כי מי שדעתו דעת תורה יכול לפתור כל בעיות העולם בכלל ובפרט.ובלבד שהדעת תורה תהא צלולה בלי איזה פניה או נטיה כל שהיא.

ואם יש לך אדם שיש בו דעת תורה אלא שמעורבת היא,אפילו מעט,עם דעות אחרות מן השוק או מן העתונות,הרי שדעת תורה עכורה היא,מעורבת עם פסולת,ושוב אין ביכולתה לרדת לסוף הענין.

ואלה המסכימים לפשרות בעניני יהדות,ואמתלא בפיהם,כי תועיל הפשרה לבל יפרצו בחומת התורה גופא,סופם שהולכים מפשרה לפשרה עד שהם בעצמם נכוים ב"פושרים" הללו.

ובאמת כיון שהפשרה נעשית כאילו לטובת התורה,צריכים היו לשאול את פי התורה עצמה אם רצונה בפשרות הנעשים לכאורה לטובתה,כדין המפשר הזקוק לקבלת קנין והסכמה.

אך התורה צווחת ככרוכיא שאין רצונה בפשרות, אם ה' הוא האלקים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו.

ולמען האמת דומה הוא המפשר בתורה לאותו אחד שלקח סחורה מהחנות והשליך אל הנהר.כל העומדים מסביבו תוהים אם השתגע או לא.אבל דבר אחד ברור: שהמשליך אינו בעל החנות והסחורה אינה שלו.

כן הדבר במי שמוותר על מצוה מן המצות,או דבר מדברי חכמים,הוא מראה בעליל שהסחורה אינה שלו.

(חפץ חיים על התורה,פרשת בראשית,פרק א פסוק יד).